|
|
עמוד:8
מכה ושוטף את לוס אנג'לס . סגנונות הציור הם רבים ; חלקם חושף את רישומם הבלתי נמחה של ציורי הקיר המקסיקאים , ואילו אחרים מדברים בשפת הפלקטים לסרטי קולנוע . המשותף לציורים הוא רצונם להיות אמנות פומבית ומתקשרת , להוות אבני דרך לאזרחים במסעות היום יום שלהם בעירם , וללוותם בדרכיהם הקשות . בירושלים נקראה קבוצת ציירים מליון שבצרפת , המתמחים בציורי קיר עבור ערים רבות בעולם , לקשט את פני העיר . הציורים המלבבים שיצרו הם מלאי חן ואהובים על תושבי ירושלים . כך למשל , הציור במחנה יהודה המתאר את דוכן הפלפל ונופי השכונה . ואנו שומעים שציירים ישראלים יציירו גם הם בעתיד בעיר . ההקשר השני בו תידון תמונת האריחים של מרי בליאן , הוא המורשת עתיקת היומין של תמונות אריחים המתקיימת בירושלים זה כתשעים שנה , מאז שיובאה אליה בידי האומנים הארמנים שבאו מעירם קוטחיה שבתורכיה . עבודתה של מרי בליאן שהיא ילידת ליון וחיה בירושלים , בין ביתה בבית צפפה , לבית המלאכה בדרך שכם , לרובע הארמני בעיר העתיקה , הוזמנה במסגרת פרויקט ציורי הקיר לעטר את חזות פני העיר .
|
|