|
|
עמוד:9
הקדמה למהדורה העברית עניינו של הספר שאותו אני מציע עתה לקורא העברי הוא בסוג מדרש ייחודי לספרות המדרשית - הוא מדרש התנאים , ומכאן שמו העברי של הספר . מתוך מכלול חיבורי מדרש התנאים ספר זה עוסק בעיקר במכילתא דרי ישמעאל לספר שמות . הופעתו בשפה העברית , למעלה משני עשורים לאחר שראה אור בשפה האנגלית , מחזירה תורה לאכסניה שלה , ללשון שבה נכתבו גופי תורת המכילתא . עובדה זו הייתה אמורה לקבל ביטוי כבר בשמו האנגלי של הספר , אך הדבר נמנע משיקולי עריכה והפצה בקרב קהל הקוראים שאינו דובר את לשון המדרש . עתה כאשר מוגש הספר בלשונם של חכמים חוזרת גם כותרתו לכבודה הראשון , ומדברת אל הקורא העברי בעד עצמה . הביטוי "קריאת מדרש" כפי שהוא מופיע בכותרתו האנגלית של הספר Intertextuality and the Reading of Midrash הוא רב משמעי : עיקר כוונתו היא לבחון את הדרכים שהמדרש קורא את הטקסט המקראי , אך הוא גם מציע דרך חדשה לקרוא את המדרש עצמו , בשונה מן הדרך שבה מקובל היה לקראו בעבר . שתי הדרכים הללו הולכות יד ביד . הופעת הספר בשנית היא הזדמנות ראויה להציג , ואף לבחון מחדש בקצרה את מטרותיו בעת כתיבתו , כפי שהן נראות לי כיום ממרחק של זמן . ברצוני לשוב ולהבהיר את הזיקות שבין הטענות המתודולוגיות והתאורטיות המופיעות בספר לבין קריאת המדרש . טענת המוצא של הספר היא שיש לראות במדרשי המכילתא , מדרש התנאים שבו אני דן , קריאה פרשנית תמימה של בעלי המדרש את המקרא , המקור היסודי והישיר של תפיסותיהם הדתיות והתנהגותם הדתית , ולא מבדה פרשני ספרותי . על מנת להבין את אופייה הפרשני של המכילתא בדרך זו , השתמשתי בכלים תיאורטיים עכשוויים כמפתחות . יש להדגיש
|
|