|
|
עמוד:12
זמן ומקום , כפי שאירע גם לפרקים וקטעים אחרים של סיפור עממי זה , שלא רק כללו אלא גם חלקיו ורעיונותיו נעשו נכסי יסוד של אוצר הסיפור בימי הביניים , בלשונות העמים ובלשון העברית . [ ג ] ' רומאנסה של אלסכנדר' מהי , מה ענייניה מה מגמותיה הרעיוניות ואופיה הספרותי ? ארבעה המה חלקי יסוד ברומאנסה זו , החוזרים דרך קבע בכל הנוסחאות , אבל משתנים זה מזה במידת ההדגשה לפי הנוסח : ( א ) הסיפור הנפלא על לידת אלכסנדר , כבנו של המכשף המצרי נו / קטניבו ר . ( ב ) סיפור מלחמותיו של אלכסנדר נגד יוון , פרס והודו , שאף על פי שאינו בגדר סיפור היסטורי , הרי המסורת ההיסטורית של אלכסנדר ומעשיו הביאה אותו לעולם . ( ג ) קובץ של סיפורי נפלאות על יצורים מוזרים , מפלצות , ארצות רחוקות ומנהגים משונים , הרקומים ביריעת הסיפור . ( ד ) חכמת אלכסנדר , שהיה תלמידו של אריסטו הפילוסוף הגדול והמהולל . סיפור לידתו של אלכסנדר יסודו בליצנות קלאסית על כוהן שמתחםש לאל ומפתה אשת איש יפהפיה ומכניס בלבה , שהאל עצמו מבקש לבוא אליה . סיפור הומוריסטי זה חוזר בכתבים קלאסיים , ודרך כלל מגמתו שם ללגלג על תמימותה של האשה מזה ועל האמונה המית 1 ל 1 גית בדבר זיווג האל עם בת בשר ודם מזה . סיפור זה מובא דרך בדיחות כסיפור מוסגר בנוסח השני של הרו מאנסי ! המוצעת כאן , בנפרד מסיפור לידתו של אלכסנדר . ברומאנסה עצמה לבש סיפור זה מגמה רצינית וחלפה לה רוח הליצנות , וזאת משני טעמים : מפני מגמתו 'המצרית' של הסיפור , שכן על ידי ייחוסו לנוקטניבו ר נעשה אלכסנדר בן מלי מצרים , ויותר משהוא מלך יווני או מוקדוני הוא מלך מצרים . בני אלכסנדריה של מצרים הם כנראה בדו להם סיפור זה , כדי להפוך את אלכסנדר בונה עירם מכובש נכרי וזר , שבא מארץ פראית למחצה וכבש את עולם התרבות , לבנו הכשר של מלך מצרים , אם כי בדרך
|
|