|
|
עמוד:9
אמנם לגבי ספרנו עלול הקורא להקשות קושיה אחרת . ניחא , יאמר' ברור לי שלא ייתכן , כי ספר חנוך , חנוך כתבו ; אבל מדוע לא יהיה ספר' ששמו של עזרא הסופר נקרא עליו , חיבורו של עזרא באמת ? וכי אין בידינו חיבורים מדורו ? אפשר להביא כמה ראיות מפורטות לאיחורו של ספרנו לתקופת רומי , כגון הרמזים לתולדות רומי המצויים בחזיון הנשר הכלול בו . אך לא הן עיקר . די בהשוואה חטופה בין ספרנו ובין הספרים שהגיעו אלינו מימי שיבת ציון , כנבואות זכריה ומלאכי . מי שלא יחוש מיד בהבדל העצום שבכל האווירה , האינטלקטואלית והרגשית , בינו לבינם , מוטב לו שלא יקרא לא בו ולא בהם . הפלוגתה בשאלה מה הם הספרים שנאמרו ברוח הקודש משתקפת אף בספרנו . בחלקו ' ) חזיונו ( ' האחרון מסופר , כי התורה אבדה בשריפתה של ציון , ועזרא הסופר ביקש שתשרה עליו רוח הקודש כדי שיכתוב אותה מחדש . בקשתו נתמלאה , ואז הכתיב עזרא בדרך פלא את כל כתבי הקודש לחמישה סופרים . ומספרם של כתבי קודש אלה , שניתנו כולם בהכתבה אחת , הוא תשעים וארבעה ; מהם עשרים וארבעה גלויים ושבעים נסתרים . בזכותו של מעשה זה נקרא עזרא סופר תורת עליון . נמצאנו למדים , כי בעל ספרנו בחר בעזרא כדי להסתתר מאחריו , משום שרצה לתבוע סמכות עליונה לא לחיבורו בלבד , אלא לכל המסורת הספרותית של ספרים , המיוחסים למחברים קדמונים שלא היו 'גלויים , ' כלומר מקובלים על כלל ישראל . ודרך אגב נתברר לנו , מדוע היו חכמים מחויבים לגנוז את ספרנו . אותה אמת גדולה , שבעל ספרנו ורבותיו תבעו לה סמכות עליונה , נוגעת לכמה עניינים חשובים באמונת ישראל וגם בהלכה , אבל עיקרה הוא חזון אחרית הימים . הם פיתחו והר חיבו אותו ועשאוהו מקור של ניחומים ואף כוננו לו בסיס רחב של הגות . לשיטתם קבע האל מראשית בריאת העולם כמה זמן יתקיים עולמו זה , ומה תהיינה התקופות שתבואנה בו זו אחר זו . כאשר יימלא מספרן תבוא אחרית הימים , והעולם הזה יוחל ף בעולם טוב ממנו , בבריאה חדשה . המשכיל המתבונן בתקופות החולפות של ההיסטוריה יכול לעמוד על טעמו של התהליך
|
|