|
|
עמוד:9
שנים אחדות . האוכלוסיה היהודית , שנשללה ממנה חסות המלך , הפכה , כרגיל במקרים כאלה , למקור פינאנסי נוח לניצול , והיא הופקרה להסתת כמרים ולעלילות דם ולפרעות . כל אלה הביאו בסופם לשואה של שנת . ( 1391 ) 11 ) , מטבע הדברים השפיעה ההתערערות הכלכלית והמדינית גם על חיי החברה היהודית . גברה המתיחות שבין העשירים , תקיפי החצר והמשכילים הנספחים אליהם , לבין המון בית ישראל ותלמידי חכמים שבראשם . מתיחות זו ניכרה במאבק חריף על המנהיגות בקהילה , אבל היתה לה גם משמעות מוסרית דתית 1 עשירי העדה ותקיפיה נאשמו בחיי הוללות ופריצת גדרי ההלכה , ומשכילי ישראל , שעסקו במדעים כלליים בשירות & של המלכים ותקיפי החצר , נאשמו בנטייה נסתרת או גלויה להשקפות של כפירה ולפריקת עול הדת . מחמת הזעזועים החיצוניים והמתיחות הפנימית איבדו מוסדות הקהילה כמה זכויות , וכוחם לכפות את החלטותיהם על יחידים מתפרצים ירד פלאים . השכבה החצרנית העשירה , והמשכילים שנספחו אליה , נמצאה ממילא בתהליך של התרחקות מן הקהילה ומאור חות חייה . היא באה במגע עם האצולה הנוצרית , התקרבה לסגנון חייה ולהשקפותיו ; והשתדלה לחקות אותה בכול . בקשת ההשכלה הפילוסופית והמדעית ( להבדיל מן ההשכלה התורנית ) היתה אפוא טעונה משאלה לאורח חיים אחר , גם כשבה עצמה לא היה חידוש או כפירה . אמת המידה החומרית הועדפה על אמת המידה הרוחגית- , להערכת הצלחתו של האדם . ומשנוספו על כך הפיתוי המכוון והאיום מבחוץ לא יכלו בני שכבה זו לעמוד בניסיון והמירו דתם , אף על פי שלפי השקפת עולמם השכלתנית רחוקים היו מן הנצרות יותר משרחקו מן היהדות . שכבה דקה זו של עשירים ומשכילים היתה השכבה המנהיגה , לפחות מן הבחינה הכלכלית והמדינית . התפוררותה לא זו בלבד שהחלישה את כוחה של הקהילה ושימשה דוגמה לרבים' אלא גם השאירה אותה ללא מנהיגות מדינית שתדע לייצג אותה כראוי בשעות משבר , שבאו עליה תכופות . בשכבות העם הרח בות גברה הבערות וגבר הייאוש , שמצא לו אפיק של ביטוי
|
|