משורר העלומים והדרור

עמוד:12

עליהם . הם הסלעים והצורים' אשר על פני דרך הנחל , המעכבים את מרוצתו' אולם בהתגברו עליהם ובשמפו אותם במרי קצפו מתגבר גם כוחו . אז בכוחו גם לפוצץ כל מה שבדרכו ולהעביר ממנו והלאה כל אשר עומד לפניו' כנגדו . וכך שר הלדרלין אז את ההימנון שלו לא רק 'למלאך הממונה על הנוער' Hymne ) , ( an den Genius der Jugend כי אם שר את שיר התהילה גם ל'מזל , ' לכוח החשוך שבכל הכוחות' זה שהבהיל והפחיד גם את היוונים' 'העלמים הנצחיים' כפי שראה אותם הלדרלין' ' והטיל עליהם את אימת הטראגדיה . הלדרלין אינו רואה בזה כל טראגדיה , ואדרבה' הוא רואה בכוח העיוור' המתקומם נגד שאיפת החופש של האדם' את זה המגביר את השאיפה והפעולה בלבו' המעלה אותו למעלה על ראש הצוק : Die Klagen lehrt die Not verachten , Beschamt und ruhmlos lasst sie nicht Die Kraft der Jiinglinge verschmachten , Gibt Mut der Brust , dem Geiste Licht ; Der Greise Faust verjiingt sie wieder ; Sie Kommt , wie Gottes Blitz , heran , Und trummert Felsenberge nieder , Und wallt auf Riesen ihre Bahn Mit ihrem heiligen Wetterschlage , Mit Unerbittlichkeit vollbringt Die Not an einem grossen Tage , Was kaura Jahrhunderten gelingt ; Und wenn in ihren Ungewittern Selbst ein Elysium vergeht , Und Welten ihrem Donner zittern — Was gross und gottlich ist , besteht . — ' כל הגדול והאלוהי יקום לעולם . ' והכל הוא גדול ואלוהי . יש בכל יצור מנשמת היוצר ובהיכל הפנימי של הטבע שליט האלוהים . הוא החופש והיופי השליט בכל . הוא ההרמוניה העולמית . להרמוניה זו שר הלדרלין את אחד משיריו הנפלאים' שיש בו צד דמיון אל 'ברכי נפשי' שלנו .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא