|
|
עמוד:10
היא' אך הפנתיאיזם של הלדרלין הוא בכל זאת אחר . הוא הכ ניס אל הטבע האלוהי גם מן הטבע של אלוהים , מן האצילות של אלוהי הנאצל' מן הנשגב שבנשגב זה . שירת הטבע של הלדרלין יש בה יותר מממלכת האידיאל' מן האידיאל האנושי בטבע . יש בה יותר פאתוס , רצון . מן הטבע עצמו נשקף האידיאל האנושי , האידיאל של החופש . חפשי הוא גם הטבע , כמו שחפשי הוא הרוח . הנשר , אשר שם משכנו על פני הה רים הגבוהים , הוא סמל החופש והדרור השורר בממלכת הררים זו . דומה כי חפשי גם הטבע , יען כי בעל טבע חפשי הוא האדם . בסיפורו של הלדרלין 'היפריון' ' אשר בו שפך את געגועי לבו על הטבע היפה של היוונים והכנים אליו את כל מחשבותיו על הטבע ועל היופי ' הוא מספר את דבר השיחה שהיתה בינו , הגי בור הראשי בסיפור , יווני מן הדור החדש העומד על חרבות יוון , ובין חבריו על דבר אתונה שביוון . מדוע עלה השבט הזה בכש רון רוחו על כל שבטי יוון ? אחד אמר : האקלים פעל זאת . השני אמר : האמנות והפילוסופיה . השלישי אמר : הדת וצורת ההנה גה המדינית . אז קם הגיבור הראשי בסיפור 'היפריון / ואמר : ' האמנות והדת באתונה , גם הפילוסופיה וגם צורת ההנהגה המדינית , הם ציצי האילן ופירותיו , לא קרקעו ושרשיו . את העלול אתה רואה כעילה . ומי האומר לי , כי האקלים יצר כל זאת , ישים אל לבו , כי גם אנו חיים עד היום באקלים זה . ' 'יתר מכל עמי תבל גדל עם אתונה בלי מפריע בבל מובן שהוא , חפשי מכל השפעה הבאה ביד חזקה . כל כובש לא החליש את כוחה , כל מלחמה והצלחתה לא נסכו מן השכרון על רוחה , כל עבודה לאלוהי נכר לא החרישה את אזניה , כל חכמה נחפזה לא דחפה אותה להיות גמלה בטרם העלתה ניצה . את ילדותה לא העכיר איש ומשולחה היתה לנפשה כאבךהחן בעת אשר היה תהיה לאבן חך . החופש הוא זה אשר יצר את היופי באתונה , והוא , היופי , יצר אחר כך את האמנות ואת הדת ואת הפילוסופיה ואת הכל . ' הניחו לו לאדם מערש ילדותו ! אל נא תדחקו אותו לצאת מכוס הפרח הסגור של מהותו , אל נא תגרשו אותו לעזוב את
|
|