|
|
עמוד:11
הקדמה חלוקת סמכויות השלטון בין המדינה לבין הערים היא עתיקת יומין , אולם במהלך הדורות עברה אבולוציה משמעותית . למעשה מדינות רבות עדיין מחפשות את האיזון הראוי בין שתי המערכות השלטוניות . לכאורה לשלטון המקומי יש עצמאות מלאה — מנהליו נבחרים במישרין על ידי תושבי הרשות המקומית , והם מנהלים את כל ענייני העיר . למרות זאת הזיקה לשלטון המרכזי והתלות בו הדוקות מאוד בכל המישורים . החל במעורבות המרכזים הארציים של המפלגות בבחירות המקומיות וכלה בהתערבות הממשלה בניהול ענייניהם של הרשויות המקומיות . התלות בשלטון המרכזי נובעת בעיקר מהיעדר עצמאות כלכלית בחלק גדול מהרשויות המקומיות . הרמה הכלכלית–חברתית ברובן נמוכה מהממוצע , והן אינן יכולות לספק לתושביהן רמת שירותים סבירה על בסיס מקורותיהן העצמיים , ולפיכך הן נסמכות על שולחנו של השלטון המרכזי . אולם בהיעדר עצמאות כלכלית פוחתת גם העצמאות השלטונית , החל בבקרה ובפיקוח על הוצאותיהן של הרשויות המקומיות , עבור בהגבלות על שיעור גביית המסים המקומיים וכלה בהחלפת נבחרי הציבור המקומיים בנציגי השלטון המרכזי כאשר הם אינם מתפקדים כהלכה לדעת השלטון המרכזי . גם רשויות מקומיות שנהנות מעצמאות כלכלית מלאה אינן חסינות מפני התערבות השלטון המרכזי בענייניהן . ראשית משום שיש החלטות ממשלתיות תלויות מקום , כמו כבישים , נמלים , שדות תעופה , מחנות צבא וכו . ' שנית משום שהרשויות המקומיות משמשות קבלני ביצוע של שירותים ציבוריים ובעיקר חינוך ורווחה . שלישית , הממשלה משפיעה על עוצמת התחרות בין הרשויות המקומיות על ידי הכתבת כללי מיסוי ומימון שירותים ציבוריים , חילוץ רשויות מתחרות ממשברים ועוד . מטבע הדברים עיקר הפגיעה בייצוגיות מתמקדת ברשויות שעצמאותן הכלכלית נמוכה או ברשויות שנקלעו למשבר . נשאלת השאלה — האם התערבות השלטון המרכזי בניהולן של הרשויות המקומיות תורמת בתמורה להגברת יעילותן ? בסוגיה זו עוסק הפרק הראשון בספר זה . בפרק זה חקרנו את יעילות ההתערבות המסיבית של ממשלת ישראל בניהולן של הרשויות המקומיות בשנים . 2010-2004 בשנים אלו הפעיל משרד הפנים שלושה אמצעי התערבות מרכזיים בניהול הרשויות המקומיות , שמייצגים רמות שונות של הכפפה מנהלית של הפוליטיקאים המקומיים לשלטון המרכזי : ( 1 ) מינוי חשב מלווה המאשר כל הוצאה של הרשות המקומית ומדווח
|
|