|
|
עמוד:163
בין אוהל הדוד תום ובין הרמב"ם דבר פשוט הוא שהדימוי של העבדות בתרבות העולמית , כמו שנצטייר בעיקר בעקבות המאבק בארצות הברית על ביטול העבדות ומצא את ביטויו הספרותי ואחר כך הסמלי באוהל הדוד תום , הוא דימוי מוטעה בהקשר של תורת ישראל . עבד עברי אינו דומה במאומה לעבדים בשדות הכותנה של הדוד תום . הוא חייב בכל המצוות ובכל הזכויות של אדם מישראל וזכאי להן . כך למשל לא יעלה על הדעת לשלול מעבד עברי את זכות הבחירה וההשתתפות בכל מסגרת חברתית , ציבורית ומדינית . אפילו כלפי עבד כנעני התורה דורשת דרישות אנושיות מדרגה גבוהה ביותר . את היחס הרצוי גם כלפי עבד כנעני תיאר הרמב"ם כך : מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך , ואע"פ שהדין כך מדת חסידות ודרכי חכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומכל משתה . חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין , ומקדימין מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמן , הרי הוא אומר " כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה . " וכן לא יבזהו ביד ולא בדברים , לעבדות מסרן הכתוב לא לבושה . ולא ירבה עליו צעקה וכעס אלא ידבר עמו בנחת וישמע טענותיו . וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן " אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עמדי הלא בבטן עושני עשהו ויכוננו ברחם אחד . " ואין האכזריות והעזות מצויה אלא בגויים עובדי עבודה זרה , אבל זרעו של אברהם אבינו והם ישראל שהשפיע להם הקב"ה טובת התורה וצוה אותם בחקים ומשפטים צדיקים רחמנים הם על הכל , וכן במדותיו של הקב"ה שצונו להדמות בהם התנגד נחרצות להשתעבדות מרצון וראה בעבדות רק תוצר לוואי של מלחמה . בפרק טו בספרו ( שם , ( שבו מוצג נושא המלחמה המוצדקת , העבדות מופיעה כתוצר של המלחמה .
|
|