|
|
עמוד:145
נישואין — תקינות חברתית התפיסה שאדם שאינו נשוי אינו אדם שלם באה לידי ביטוי בפרטי מצוות שונים . כך לדוגמה הורו חכמים שהכוהן הגדול , המבצע את עבודת המקדש ביום הכיפורים ובקורבנותיו מכפר על המקדש ועל עם ישראל , חייב להיות נשוי . הפסוק " וכפר בעדו ובעד ביתו" ( ויקרא טז , ו ) משמש מקור לחובה זו . חובה זו חמורה כל כך עד ש"מתקינים לו אשה אחרת שמא תמות אשתו ! " ( יומא א , משנה א , ( למרות הזרות והקושי המעשי והמשפטי לקיים זאת בפועל . להתנגדותם של חכמים למינוי רווק לתפקידים מסוימים יש גם סיבות נוספות כגון החשש שרווק מועד יותר לפריצות . כל ההגבלות והחששות הללו מבוססים על ההנחה שהצורך בחיי אישות ובזוגיות הוא צורך קיומי ראשוני ביותר . נישואין כזכות יסוד לאישה הנוסחה האמוראית לזכות ולצורך היסודיים מתוארת בביטוי " טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו" [ מוטב לשבת יחדיו מאשר לישב באלמנות ] ( יבמות קיח ע"ב . ( לעיקרון זה השלכות חשובות בדבר זכויותיה וחובותיה של האישה בנישואין . כמו אצל האיש , גם אצל האישה אין חכמים רואים בעין יפה את היותה פנויה רווקה , גרושה או אלמנה — ודורשים לעשות כל מאמץ כדי להביאה בברית הנישואין . גם במקרה זה ההסבר הוא לעתים חשש מפריצות , אבל ברקע העמוק של חשש זה מצויה ההנחה המובנת מאליה של הצורך הגופני והנפשי בזוגיות . 181 לחובת היותו של הכוהן הגדול נשוי ביום הכיפורים ראו ירושלמי יומא לח , ד ; בבלי יומא יד ע"א-ע"ב . להגבלת עבודתו של רווק בהוראה ראו משנה , קידושין ד , יגיד ; תוספתא , קידושין ה , י . לחשש לחיי פריצות בקרב רווקים ראו פסחים קיג ע"א ; קידושין פב ע"א . 182 יבמות קיח ע"ב ; כתובות עה ע"א . על המסתעף מן הציווי ראו הרב שג"ר , " מצוות עונה" ( שג"ר , תשס"ה . (
|
|