|
|
עמוד:86
במדרש לבראשית הריגת עוברים נתפסת כשפיכות דמים על פי דיני בני נח : משום רבי ישמעאל אמרו : אף על הע › ברין . מאי טעמיה דרבי ישמעאל ? [ מהו טעמו של רבי ישמעאל [? דכתיב : " שפך דם האדם באדם דמו ישפך . " איזהו " אדם" שהוא " באדם ? " הוי אומר : זה עובר שבמעי אמו [ סנהדרין נז ע"ב . [ בן נח שהרג נפש אפילו עובר במעי אמו נהרג עליו ( רמב"ם , הלכות מלכים ט , ד . ( בשונה מהעמדה הפשטנית והחותכת בנוגע לחוק האוניברסלי — " מצוות בני נח" — ההלכה מתייחסת לשאלת ההפלות בתוך עם ישראל באופן מורכב יותר ונוגעת בשאלות הגבול הפילוסופיות והמשפטיות של מהות החיים . על בסיס ההנחה שלכל אדם זכות מלאה לחיים עולות השאלות אם לעובר מעמד של אדם , מה מידת זכותו לחיות ועד כמה הריגתו נחשבת רצח . מעמדו של העובר כאדם אוטונומי ושלם אינו שקול לזה של יילוד ובוודאי שאינו שקול לזה של האם . כשמנגד להמשך חייו של העובר עומדת סכנת חיים של האם , ההכרעה נוטה באופן חד משמעי לטובתה , והוא גם נחשב " רודף . " אבל כשמה שעומד מול חיי העובר הוא איכות חייהם של האם והמשפחה או איכות חייו של עובר זה עצמו לכשיהפוך לילד ויגדל להיות לאדם , אם בבדיקה נמצא שהוא סובל מפגמים גנטיים או פיזיים , אזי השיקולים אינם חד משמעיים . לצד השאלה העקרונית קיימת גם שאלת הסמכות : בידי מי נתונה הסמכות להחליט ? האם ? שני ההורים ? הרופאים ? בית המשפט ? בעיקרון נפסק להלכה שאין לעובר מעמד זהה לזה של יילוד ולכן אין ההורגו נחשב רוצח . 84 העובדה שבשאלת ההפלות ההלכה מבחינה בין בני נח ובין בני ישראל — אצל בני נח העובר נחשב אדם שלם והורגו חייב מיתה , ואילו בישראל מעמדו של העובר פחות מזה של היילוד — יכולה לסמן שההבחנה בין עובר ליילוד אינה מהותית , אלא ייחודית למערכת המצוות של הקדושה שבעם ישראל . למקורות נוספים לנושא ההפלות עיינו במאמרו של דניאל סינקלר , "ההפלה במקרא ובמשפט" ( סינקלר , תשס"ה . ( 85 וראו לעיל בעניין רודף , עמ' . 74 86 לסקירה על שאלות אלו , כמו שהן עולות הן מהשיח הליברלי פמיניסטי הן מספרות ההלכה , ראו ספרה של רונית עיר שי , פריון , מגדר והלכה ( עיר שי , תשס"ו , ( ומאמרה "תפיסות מגדריות בפסקי הלכה" ( עיר שי , תשס"ח . ( התפיסה המקנה יתרון ליילוד על
|
|