|
|
עמוד:52
הגבלת הזכויות : קיומו של הזולת אדם — ואשתו — נברא יחידי , אבל בני האדם רבים הם . ל"אדם הראשון" נולדו שני בנים , ומרגע זה שוב אי אפשר להתייחס אל האדם כיחידי . עם הופעתם של קין והבל אין סופיותו של האדם האחד מוגבלת בנוכחותו של האדם האחר , אחיו . זכויותיו של האחד מוגבלות כשהן נפגשות באלו של זולתו : גם הוא צלם אלוהים , גם לו זכויות , גם לו רצונות ושאיפות ואין הן עולות בקנה אחד עם אלו של הראשון . בעיני חז"ל קין והבל הם אבות הטיפוס של המתחים בין אדם לזולתו . אריך פרום בספרו מנוס מחופש ( פרום , ( 1992 רואה בחטא עץ הדעת את הפעולה החופשית הראשונה שממנה מתחילה היצירתיות האנושית . על היצירתיות המדעית טכנולוגית כהמתקת המצב האנושי מחוץ לגן עדן ראו בספרו של הראי"ה קוק אורות הקודש : " בין כך וכך חובת האדם בצורתו המדעית לרומם את עבודת האדמה משפלותה , וזה עושה אור ה' במדע האנושי , ועתידין כל בעלי אומניות שיעמדו על הקרקע , הקרקע תצא מקללתה בחלקה היותר גדול , מפני שהחכמה תגאלנה" ( ב , עמ' תקסג . ( על הפריצה כחלק מהיצירה ומהקדמה ראו במאמרו של משה אידל , " פרומתאוס בלבוש עברי" ( אידל , תש"ם-תשמ"א . ( המדע — שאותו מייצג לא פעם עץ הדעת טוב ורע — משמש לא רק מעבר לעולם שאפשר לפעול בו ( בניגוד לתיאור הנוצרי של נפילה — ראו אצל הראי"ה קוק , אגרות הראי"ה , א , עמ' קסג-קסד , ( אלא כחלק ממשי מתהליך הגאולה העתידי ( הראי"ה קוק , אורות הקודש , ב , עמ' תקכו . ( על הקשר ההדוק בין " יצר" לכוח היצירה ראו בפירוש הרש"ר הירש על התורה : " 'יצר' — יש להצטער על כך , שתירגמו את ' יצר' כ'כח דוחף' — כאילו יש כח באדם הממריץ אותו לעשות רע . מכאן התפתחה אותה דעה נואשת , שהיא השקפת יסוד של ' דת' גדולה : ההשקפה על כח הרע , שהאדם מסור לידיו , ולא יינצל ממנו אלא בזכות אמונה מסוימת . כך הייתה גם תיבת ' יצר' לחבל השוא , הכובל את האנושות . אך אין לך דבר רחוק מהשקפה זו — מעצם תיבת ' יצר . ' גם שורש " יצר" איננו מורה על כפייה , אלא על יצירה . אולם צורת ' יצר' איננה צורה פעילה , אלא צורה סבילה . אין היא מורה על היוצר אלא על היציר . ואם באנו לזהות שורש ' יצר' עם ' להמריץ' תהיה זו משמעות ' יצר : ' לא הכוח הממריץ את האדם אלא מעשיו הנמרצים של האדם" ( הירש , תשכ"ז , עמ' פא . (
|
|