|
|
עמוד:284
לבית דין וסקלוהו . לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך ( יבמות צ ע"ב . ( בדין רודף ההכרעה ההלכתית איננה בין ערך החיים לערך הקדושה , אלא בין שני ערכי חיים , של הרודף ושל הנרדף . כך בוודאי במקרה של רצח . אבל גם במקרה של אונס יש בסיס לתפיסה שהאונס הוא פגיעה בחיים ולא רק בחירותה ובכבודה של האישה על סמך לשון הכתוב " כי כאשר יקום איש רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה" ( דברים כב , כו . ( עוד עיקרון המאפשר לגיטימציה למשפט מוות הוא העיקרון ש"בית דין מכין ועונשין שלא על פי תורה" כדי " להעמיד משפטי הדת על תילם" ( רמב"ם , הלכות סנהדרין כא , ה , ( כלומר על מנת למנוע אנרכיה . במקרים קיצוניים שבהם נדרש למנוע פריצת גדרות והתמוטטות חברתית וערכית , התירו לבתי הדין לנקוט אמצעים חריגים . במקרה זה השימוש בעונש המוות אינו נובע ממצוות התורה , אלא אדרבה , הוא נעשה באופן חריג שלא על פי דין , כסנקציה חד פעמית וחריגה לפי צורכי השעה ( רמב"ם , הלכות סנהדרין כד , ד ; שולחן ערוך , חושן משפט ב , א . ( גם כשמנהיגי הקהילות השתמשו בכלים אלו , השימוש בהריגה היה נדיר ביותר ונעשה במצבים שבהם לא הייתה לקהילה כל דרך אחרת לשתק את מי שסיכן את חייה ( שולחן ערוך , חושן משפט תכה , א . ( דוגמה מעניינת לכך אפשר לראות ביחסו של הרא"ש ( רבנו אשר בן יחיאל , גרמניה , ספרד , המאה השלוש עשרה-ארבע עשרה ) לשימוש בכלים אלו בקהילות ספרד . הרא"ש , שהגיע לספרד מאשכנז , לא הכיר במקום גידולו ולא קיבל מרבותיו את התקיפות של הנהגת הקהל בקהילות ספרד , וכך כתב לשואליו שביקשו את אישורו לסבב מיתתו של "איש קשה ורב מעללים מעודו" בעיר קורדובה : הפלאתם לשאלני בדיני נפשות ; כי בכל הארצות ששמעתי עליהם , אין דנין דיני נפשות , לולי פה בארץ ספרד . ותמהתי מאד 318 השימוש בהקבלה זו כמקור להיתר להציל נערה מאונס בהריגת הרודף מעיד על כך שיש זיהוי ערכי בין רצח לאונס : ספרי דברים פסקה רמג ; פסחים כה ע"ב , ומקבילות . ראו לעיל עמ' . 80
|
|