|
|
עמוד:274
צאצאי יעקב היורדים מצרימה ובעם בני ישראל שיצא מכור ההיתוך המצרי כעם מגובש , הנכון לקבל את המשימה של ממלכת כוהנים וגוי קדוש . את פרשת גירוש הגר וישמעאל קוראים בתורה ביום הראשון של ראש השנה . הבחירה בקריאה זו מפתיעה למדי בהתחשב בכך שביום השני קוראים את הסיפור הנשגב והחשוב לאמונה הישראלית בכלל ולתפילת ראש השנה בפרט סיפור העקדה . ההסבר המקובל לקריאה בפרשה זו הוא פתיחתה של הפרשה , שבה נאמר " וה' פקד את שרה" ( בראשית כא , א . ( על פי המדרש נולד יצחק בראש השנה . עצם הקריאה על פקידת העקרות יש בה ברכה בראש השנה , ומשום כך גם מפטירים באותו יום בסיפורה של חנה אם שמואל , עקרה אחרת שנפקדה ( תוספתא , מגילה ג , ו ; ראש השנה יא ע"א . ( בד בבד אי אפשר להתעלם גם מתוכן הסיפור העיקרי של הקריאה — פרשת גירוש הגר וישמעאל וההבחנה שנוצרה בין יצחק לישמעאל בירושת מורשת אברהם . שרה מייצגת עמדה פרטיקולריסטית , מבדלת , ואילו אברהם , שהוא " אב המון גויים , " אינו רוצה בגירושו של ישמעאל . הקב"ה מצווה עליו לשמוע בקולה של שרה , " כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" ( בראשית כא , יב . ( סביר להניח שקריאתה של פרשה זו נבחרה ליום הראשון של ראש השנה גם מפני שהיא הולמת את העובדה שביום זה מתפללים שכל באי עולם יכירו וידעו את מלכותו של . 'ה 306 ראו אצל רבקה הורוביץ , " מנדלסון ושד"ל והמודלים של דת בני נח ודת אברהם בהגותם" ( הורוביץ , תשס"ב . ( התקווה המשיחית שבתפילה זו ודומותיה קשורה לקיומו של רעיון תיקון העולם בימות המשיח , שראשיתו במקרא . זהו רעיון יסודי בהגות היהודית לדורותיה , ואין לראות בו ייחודי לתקופה מסוימת ביהדות או לגוון מיסטי או פוליטי כלשהו בתוכה . גם תפיסת יהדות אוניברסליסטית , המתבססת על התבונה ( במובן הקנטיאני , ( מציבה במוקד את האמונה בתיקון המשיחי של העולם לקראת תיקון מוסרי . ראו לדוגמה את דבריו של יצחק יוליוס גוטמן בספרו הפילוסופיה של היהדות על גישתו של הרמן כהן ( ב"דת התבונה : ( " " כהן רואה את עיקרה של אמונת א לוהים היהודית בתקוות העתיד המשיחית של הנביאים [ ... ] כהתפתחות מתמדת למלכות המוסר המשיחית" ( גוטמן , , 1951 עמ' . ( 319
|
|