|
|
עמוד:259
מחייבת לשמר את המחלוקת בין שני הקטבים ולא להביאה לידי הכרעה חד צדדית לעולם . ההכרעות לעולם תהיינה זמניות ומוגבלות בהיקפן . ערך המחלוקת אחת הצורות האופייניות להופעתה של דיאלקטיקה בתחום המחשבה או ההלכה היא המחלוקת . המחלוקת מלווה את התורה שבעל פה מיסודה , ואין לראות בה תוצר של תקלה במסירת התורה . אמנם קיימת גם התייחסות כזאת למחלוקת , אך נראה שדרך המלך של ההתייחסות אליה בכל הדורות הייתה בגישה ששתי הדעות הן אמיתה של תורה : אמר רבי אבא אמר שמואל : שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל , הללו אומרים הלכה כמותנו , והללו אומרים הלכה כמותנו , יצתה בת קול ואמרה להם אלו ואלו דברי אלוהים חיים הם , והלכה כדברי בית הלל ( עירובין יג ע"ב . ( מאמרי חז"ל על שהתורה ניתנה " ארבעים ותשע פנים טמא וארבעים ותשע פנים טהור , " ש"אחת דיבר א לוהים שתים זו שמעתי" ו"אלו ואלו דברי אלוהים חיים" מורים שהמחלוקת היא נשמת אפה של התורה שבעל פה . בהלכות בית דין וסנהדרין מוצאים הנחיות מעשיות שנועדו לאפשר קיומה של מחלוקת בדיון , ודיון שאין בו אפשרות למחלוקת נחשב דיון פגום . המגמה להצניע את המחלוקת אופיינית בעיקר לתקופות ולמקומות שבהם היו גורמים שערערו על 292 סולובייצ'יק , תשמ"ב , עמ' . 211 לדיאלקטיקה בהגות הציונית המודרנית ראו בלפר , תשל"ח-תשל"ט ; בלפר , תשס"ד , עמ' . 14-11 293 לדוגמה ראו מסכת סנהדרין , תחילת הפרק השלישי , " זה בורר ; " דברי בעל האור שמח ( ר' מאיר שמחה הכהן מדוינסק , רוסיה , המאה התשע עשרה ) על הרמב"ם , הלכות סנהדרין ט , ב ; שולחן ערוך , חושן משפט יח , א ; ובדברי נתיבות המשפט ( ר' יעקב לורברבוים , פולין , המאה התשע עשרה , ( שם , על חשיבותו של " בית דין נוטה" — כלומר בית דין שמתקיים בו דיון המצריך הכרעת רוב ואינו חד צדדי בעמדותיו .
|
|