|
|
עמוד:258
הדיאלקטיקה היהודית , בניגוד להיגליאנית , לעולם אינה ניתנת ליישוב ולאיחוי , והיא מתקיימת ועומדת . היהדות מודה בדיאלקטיקה , הכוללת רק תיזה ואנטי תיזה , והחסרה את השלב ההגליאני השלישי , שלב ההשלמה ההדדית . הקונפליקט סופי הוא , כמעט מוחלט . רק הקב"ה הוא היודע כיצד ליישב ולהשלים . אנו איננו יודעים . ההשלמה המלאה היא חזון לאחרית הימים ( סולובייצ'יק , תשמ"ב , עמ' . ( 212 לדיוננו כאן נסתפק לעת עתה בהגדרה פשטנית של הדיאלקטיקה : זו גישה המבחינה בתהליכים המורכבים משתי עמדות מנוגדות , תזה ואנטי תזה . שתי העמדות לגיטימיות וראויות , הן מתווכחות ביניהן מתוך מתן מקום של כבוד וקיום ממשי לשתיהן , והן משתתפות בדו שיח מתפתח ויוצר . המונח " דיאלקטיקה" מתקשר במחשבה המודרנית עם הפילוסופיה של הגל . הגל תיאר את ההיסטוריה העולמית בתבנית של תזה , אנטי תזה וסינתזה . בתפיסה ההגליאנית , ההתמודדות של שני הקטבים זה עם זה צפויה להוליד בסופו של דבר פתרון מאחד , שייתן מקום לשני הערכים . העולם מתפתח מתוך התנועה המתמדת הזאת . בניגוד לכך הרי"ד סולובייצ'יק טוען שהדיאלקטיקה היהודית אינה הגליאנית , כי אין בה סינתזה . לעולם יש בה קרע בין שני צדדים , קרע בלתי ניתן לאיחוי , אלא רק להכרעות לכאן ולכאן . האדם היוצר , בעיני הרי"ד סולובייצ'יק , הוא מי שמבין לעומקם את שני הצדדים של הבעיה ויודע שבבחרו בפתרון אחד הוא מוותר על ערך שני חשוב לא פחות ומיוסר בשל כך על בחירתו . גישתו של הרב סולובייצ'יק , כשהיא מתורגמת מהכרעת האדם היחיד להיות דרך פעולה של ציבור וקהילה , 291 מקובל לזהות את תפיסתו של הראי"ה קוק בדבר " אחדות ההפכים" והתפתחות העולם עם הגישה ההגליאנית ( למשל במאמרו " למהלך האידיאות בישראל , " אורות , עמ' קבקיח . ( ראו שגיא , , 1996 עמ' . 138-136 ראו הגל , תשס"א , עמ' , 55 ובפירושו של ירמיהו יובל , שם , ובמבוא בעמ' . 34-36 על שימושו של המושג דיאלקטיקה אצל קאנט , שבו מופיעים מפורשות המינוחים המיוחסים להגל , ראו בספרו של אלעזר וינריב , עיון ב"הקדמות" של קאנט ( וינריב , , 1996 עמ' . ( 310-307
|
|