|
|
עמוד:210
אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ : ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הג › י אשר לפניכם : כי כל אשר יעשה מכל הת › עב › ת האלה ונכרת › הנפש › ת העשת מקרב עמם : › שמרתם את משמרתי לבלתי עש › ת מחק › ת הת › עבת אשר נעש › לפניכם ולא תטמא › בהם אני ה' א להיכם ( ויקרא יח , כד-ל . ( פסוקים אלה שבפרשת איסורי העריות בחומש ויקרא מתנים את הישיבה בארץ בקיום הקדושה בה , והחלק העיקרי של הפרשה מונה את איסורי העריות כמחללי קדושה . אלה הן העברות העיקריות שהתורה מכנה " תועבות . " לצדם של איסורי העריות מוזכרות גם מצוות נוספות המייחדות את קדושת ישראל כגון ההימנעות ממעשי אוב וידעוני , שהם ככל הנראה ספיחים של עבודה זרה , והבדלה בתחום אכילת בשר בין הטהור ובין הטמא . נראה שהתורה אינה מבדילה הבדל עקרוני בין הגויים ובין בני ישראל בחששה מחילול הקדושה בארץ ישראל . ככלל התורה אינה פונה אל הגויים עצמם ואינה תובעת מהם לחדול מעבודה זרה או מעברות של עריות , אלא רק להימנע מלעשותן בארץ בעיקר מפני החשש שיחטיאו את ישראל . לעומת זאת כנגד ישראל החוטאים בעברות אלה יש ביטויים חמורים מאוד של תוכחה ועונשי מיתה , שכן אלה מחללות בחומרה רבה את קדושת ישראל . הפרת הברית וסכנותיה עונשם של מפרי הברית חמור לא רק בשל העברה הפרטית שלהם , אלא בשל הסכנה שיש בהם לכלל הציבור . לפיכך סיפורי התורה ומצוותיה מרבים בתיאור העונשים הראויים למפרי הברית : שורש פורה ראש ולענה פן יש בכם איש א › אשהא › משפחהא › שבט אשר לבב › פנה הי › ם מעם ה' א להינ › ללכת לעבד את אלהי הג › ים ההם פן יש 253 ראו שלמה פישר במאמרו " סובלנות ואי סובלנות במסורת היהודית ובישראל של ימינו , " בייחוד הסעיף"חברת הברית כבסיס לאי סובלנות" ( פישר , תשס"ח , עמ' . ( 182-177
|
|