|
|
עמוד:181
ההבחנה בין שני שמותיו העיקריים של הא ל — אלוהים וה' — ומופעיהם בתורה ובעולם יוצרת הבחנה בין שני נתיבים ביחסיהם של האלוהים , העולם והאדם . לצורך המשך דיוננו נשתמש באופן לא לגמרי מבוקר בהבחנה שיש לה יסוד יציב בפשוטו של מקרא בין שם אלוהים הכללי לשם הוי"ה הפרטי . אלוהים הוא שם תואר כללי של הבורא ואדון כל העולם , אלוהי הטבע , כלל הברואים וכלל האנושות . השם אלוהים הוא השם העיקרי המלווה את פרשת הבריאה וספר בראשית , והוא נחשב לשם המביע את הופעתו של הא ל כבורא העולם ומנהיגו , מחוקק חוקי הטבע והמוסר המיועדים לכלל הבריאה וכלל האנושות . כאשר רוצים להביע קשר בין אלוהים ובין בני אדם , צריך להוסיף לשם יחסת קניין : אלוהינו , אלוהיכם , אלוהי אבותינו . הוי"ה , כנגד זה , הוא שם עצם פרטי , שמו של האל המתגלה לעם ישראל ופועל עמו במשך ההיסטוריה למן יציאת מצרים . את השם הזה אין נוהגים לכתוב מחוץ לכתבי הקודש , ובמסורת היהודית מאז חורבן בית המקדש אין הוגים אותו כלל ונהוג לציינו בה . ' אף שהשם הוי"ה נזכר בתורה גם בספר בראשית , בספר שמות הוא מוצג כשם שבו הופיע האלוהים לראשונה בהתגלותו למשה בסנה בחורב . נמצאנו אומרים שההבחנה בין הממד האנושי לממד הלאומי שבתורה מקורה במקור קדום להיסטוריה של העולם , זו המתוארת בספר בראשית , וקדום להופעתו של העם כמו שהיא מתוארת בספר שמות , שכן מוצאה כביכול מבחינות שונות באלוהות עצמה . במקרא ראו מ"צ סגל , " גילויו של שם הוי"ה" ( סגל , תש"א ;( וכן פירוש הרד"צ הופמן על ויקרא א , א ( שם הוי"ה ) ועל בראשית א , ד ( שם אלוהים . ( שימוש המשלב את הגישה לשמות ההנהגה בהגות היהודית ובקבלה עם התובנות של חקר המקרא נמצא אצל הרב מרדכי ברויאר במאמרו "אמונה ומדע בפרשנות המקרא" ( ברויאר , תש"ך , ( ובפרק המבוא " ישוב המקרא על פי פשוטו" בספרו פרקי בראשית ( ברויאר , תשנ"ט . ( II 226 שם ה' מופיע גם בספר בראשית כבר מפרשת הבריאה , וכבר המפרשים הקדמונים נצרכו להסביר כיצד עולה הופעה זו בקנה אחד עם הפסוקים בתחילת ספר שמות . ראו לדוגמה בתנחומא , וארא , פסקה ה . על פי ההבחנה שהוצעה כאן יש לומר שסיפור הבריאה הוא סיפור מכונן של כלל המין האנושי , אבל בתוכו גנוזים כבר היסודות שמהם יתפתח מאוחר יותר ייחודו של עם ישראל . ראו בספרו של הרב יהודא ליאון אשכנזי ( מניטו ) סוד העברי ( אשכנזי , תשס"ה . (
|
|