|
|
עמוד:161
זכות לעבד שיצא מתחת יד רבו השאלה אם מצב העבדות יכול להיחשב גם זכות נדונה בתלמוד בהקשר מעשי : כדי לשחרר עבד , יש לתת לו שטר שחרור . נשאלה השאלה אם אדם אחר יכול לקבל את השטר במקום העבד ולזכות את העבד בשחרור ללא הסכמתו המפורשת . יש דעה האומרת שלעולם " זכות היא לעבד שיצא מתחת יד רבו , " אך יש דעה חולקת שלפיה יש מצבים שבהם יעדיף האדם להישאר במצב עבדות ולא להשתחרר . ולכן אי אפשר לזכות בעבורו בשטר שחרור בלי הסכמתו ( גיטין יב ע"ב ; בבא מציעא יט , ע"א ; ירושלמי , גיטין א , ה . ( האם העובדה שאדם אומר " אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי" יכולה להפוך בשבילו את העבדות מחובה לזכות ? מן האמור בפרשת משפטים נראה שרצונו של האדם להתחייב בעבדות לשנים נוספות רבות אינו ראוי , והסתייגות זו באה לידי ביטוי ברציעת אוזנו ( שמות כא , ו , רש"י , שם . ( עבד עברי ועבד כנעני חכמים מבחינים בין עבד עברי לעבד כנעני , כלומר בין עבד יהודי לעבד מאומות העולם . עבד ואמה עברים הם יהודים חופשיים לכל דבר . הם חייבים בכל המצוות , וחיובם במצוות קודם לכל חובה כלפי אדוניהם . האדון אינו קונה אותם קניין הגוף , אלא זוכה בשירותיהם כעובדיו למשך שנות העבדות . הוא חייב לנהוג בהם בכבוד , ויש להם זכויות ממוניות ואנושיות העולות לעתים על אלו של הפועל השכיר ( רמב"ם , הלכות עבדים פרקים א ו-ג . ( לפיכך אפשר לומר שהשימוש במונח " עבד" לעבד עברי הוא מונח מושאל . בדרך אחרת אפשר לומר שמכך שגם עבד עברי נקרא בשם " עבד" ניתן להסיק שמשמעותה של העבדות בלשון המקרא ובלשון חכמים אינה טעונה במשמעות החמורה שיש לה בשפות אחרות . 202 מדובר בשפחה כנענית שהאדון נתן לו בעת עבדותו , היא וילדיהם אינם יוצאים לחופשי ; אשתו הישראלית היא בכלל בת חורין ואינה צריכה לצאת מן העבדות , שכן אישה ישראלית נשואה לעולם אינה יכולה להיות שפחה או אמה עברייה . 203 מאמרו של רבא : " עבד עברי גופו קנוי" ( קדושין טז ע"א ) מתפרש באופן מצמצם ביותר , ואינו דומה כלל למשמעות הקניינית של קניין עבדים כנענים .
|
|