|
|
עמוד:95
" קלון" הוא ניגודו של הכבוד . הוא מופיע במקרא בהקשר של הכאה מיותרת של האדם החייב מלקות . ארבעים יכנ › לא יסיף פן יסיף להכת › על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך ( דברים כה , ג . ( משמע שהפגיעה בגוף האדם , נוסף על היותה פגיעה פיזית , היא גם " קלון . " אף שמדובר בעבריין הסופג מלקות כעונש , העונש הושלם בתום ל"ט המלקות הראשונות , וכל מכה נוספת מיותרת ובגדר פגיעה בכבודו . מובן שכך יש לדון כל מקרה של פגיעה גופנית של אדם בזולתו . במקביל למונח המקראי " קלון" מופיע בלשון חכמים המונח " ניוול , " המתייחס בדרך כלל לפגיעה באסתטיקה . מניעת ניוול היא שיקול חשוב בתחומים שונים בהלכה . מתוך הדוגמאות של ניוול בדברי חכמים אפשר להפיק גם הגדרה חיובית של אחדים ממושגי הכבוד . מונח אחר המצוי בדברי חכמים הוא " בושת , " המתייחס בדרך כלל לפגיעה הרגשית , לעלבון שהפגיעה הגופנית או המילולית גורמת . נפרוט דוגמאות של כבוד ואי כבוד הכלולות במונחים אלו . כבוד הגוף : ניקיון , תכשיטים ואיפור " סוטה" היא אישה החשודה בניאוף . בנסיבות מסוימות , אחרי התראה של הבעל , ניתן לקיים במקדש טקס האמור לברר אם חטאה אם לאו . על פי הכתובים עיקרו של הטקס הוא השקייתה במים שלתוכם נזרה אפר שרפה של מגילה שעליה כתובה פרשיית אזהרת הסוטה שבתורה . אם האישה נאפה , שתיית המים אמורה להביאה לידי מוות בייסורים , ואם לאו — שתיית המים אמורה להיות לה לברכה . טקס השקיית הסוטה מכיל מעשים שנועדו לבייש את האישה ולפגוע בה . מתוך 95 למען הקורא שאינו רגיל בספרות הרבנית תיארתי כאן בכלליות את טקס השקיית הסוטה ואת סיבותיו לפי פשוטו של מקרא , אף שיש חוקרים הטוענים שהטקס לא התרחש מעולם . עם זה חשוב לציין שמטעמים שלא כאן המקום לפרטם , כשהקורא הרגיל במקורות הרבניים נתקל בקוד " סוטה , " אין עולה בדעתו כל הברוטליות המתוארת כאן .
|
|