|
|
עמוד:34
השימוש שלו במשאבי הטבע אמורה להיות מוגבלת ומותאמת לצורכי הקיום הבסיסיים שלו כשאר בעלי החיים . יחידיותו של האדם מיהו אותו אדם הזכאי לחיים , לכבוד ולקניין ? חז"ל פירשו שהעובדה שכל פרשת הבריאה מתייחסת לאדם הראשון כאישיות יחידה שממנה נבראו כל בני האדם , מורה שפרשת הבריאה היא סיפור מכונן , המתייחס לכל מי שמשתייך למין האדם . המשנה במסכת סנהדרין עוסקת במעלתו ובייחודו של האדם היחיד בבואה להסביר כיצד יש להתרות בעדים הבאים להרשיע אדם בעברה המחייבת עונש מוות . דווקא שם , בהקשר של " מיתות בית דין , " מוצאים החכמים מקום להרחיב דברים בדבר ייחודו וערכו של כל אדם ואדם : לפיכך נברא אדם יחידי — ללמדך שכל המאבד נפש אחת ( מישראל ) מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא , וכל המקיים נפש אחת ( מישראל ) מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא ( סנהדרין ד , ה . ( לפי המשנה נקודת המוצא של האנושות היא האדם היחיד . הבריאה של אדם יחידי הופכת אותו לשקול בערכו לעולם ומלואו . תיאורו של סיפור הבריאה אינו סיפור היסטורי ורצף כרונולוגי בלבד , אלא יש בו קביעה מהותית : התודעה של האדם , של האנושיות , מתחילה ביחיד , שהוא עולם ומלואו . בשונה משיטות דתיות ומדיניות אחרות , המתחילות מן העם , החברה והמדינה , או מן התבונה , 15 " אסור לאדם להנות מן העולם הזה בלא ברכה" ( ברכות לה ע"א , ( שכן קודם לברכה " לה' הארץ ומלואה , " ואילו אחריה " השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם . " זה אחד המקורות המבטאים את הקניין והבעלות של האלוהים על העולם ( ראו גם משנה , אבות ו , י . ( 16 בנוסח הארץ ישראלי הקדום של המשנה לא מופיע " מישראל" ובנוסחאות שבבבלי הוא נוסף . ראו אורבך , תשל"א .
|
|