|
|
עמוד:ח
לצד עיסוקו העיקרי מעולם לא הניח דותן את ידו מעיון בפרשיות שונות בחקר הלשון העברית והלשונות הקרובות לה בתחומים אחרים , ופרי מחקריו חידושיו בתחומים אלו אף הוא אומר כבוד . כך הוא מאמרו "הרז בכתובת בית הכנסת של עין גדי" ( לשוננו לה [ תשל"א , [ עמ' , ( 217-211 שבו הציע פירוש חדש למילה אחת במשפט המוקשה שבכתובת , פירוש הנשען על תולדות ארץ ישראל והיישוב היהודי בה בתקופה הביזנטית והמוליך להעמדת הכתובת בתקופה הביזנטית המאוחרת ; כך מאמרו '" דרך נשים' - לבירורו של ביטוי" ( תעודה ד [ תשמ"ו , [ עמ' , ( 12-9 המציע פירוש לא מקובל לביטוי זה שבדברי רחל לאביה ' ) היריון' ולא 'וסת , ' שהוא הפירוש המקובל , ( והתומך אותו בסיפור המקראי גופו ואף מביא לו תנא דמסייע מאחד ממפרשי ימי הביניים , הוא יהודה אבן קורייש ; כך במאמרו '" כתאנים השערים "' ( תעודה ו [ תשנ"א , [ עמ' , ( 73-67 המפרש ^ זעךים לשון 'עומד בשער , ' 'מוצב בשער ; ' וכך במאמרו "זהב התנופה" ( מחקרי מורשתנו ב-ג [ תשס"ד , [ עמ' , ( 231-225 המעניק למילה "תנופה" את המשמע המושאל , עניין מתנה ונדבת לב . עוד יוזכרו כאן מאמרו "לבעית מעתק התנועות בפניקית , " מאמר שראשיתו בדברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות ( תשל"ג , נוסח אנגלי מורחב שלו ראה אור , 10 s-n כרך , ( 6 ומאמרו "כתובת הא"ב מעזבת צרטה" ( ארץ ישראל טז [ תשמ"ב , [ עמ' . ( 69-62 על מפעלו המחקרי המגוון בתחום הלשון העברית זכה פרופ' אהרן דותן בפרס ישראל ללשון העברית לשנת תשס"ה . כבר מראשית דרכו המחקרית מלווה את דותן גם העשייה בלשון העברית . כנזכר לעיל , כבר בצעירותו שימש כמזכיר מדעי בוועד הלשון העברית ובאקדמיה ללשון העברית , עיסוק שעורר בו את הרגישות ללשון עברית תקינה ולמעשים שיש לעשותם לשם הנחלתה . במסגרת זו יזם את הוצאתו לאור של העלון "למד לשונך , " ערך את העלונים הראשונים והתווה את צורתו ודמותו של העלון , שלא בא בהן שינוי מכריע עד עצם היום הזה . כן פרסם רשימות קצרות בדבר תולדות שינוי השמות בישראל ( לשוננו לעם , מחזורים ג , ה ) ועוד . פעילותו זו נתעצמה ובאה לידי ביטוי מובהק משנבחר לאקדמיה והחל לתרום לדיוניה . המעיין בזיכרונות האקדמיה ללשון העברית אינו יכול שלא להתפעל מן הדברים הלמדניים הרבים המובאים שם מפיו . תצוין במיוחד סקירתו המפורטת על דרכי נטייתו של משקל מקטל , החושפת את הממצא באשר לדרך נטייתם של השמות במשקל זה על פי מקורות העברית ובראשם כתבי יד טןבים של המשנה ( זיכרונות האקדמיה כא-כד , עמ' 132 ואילך . ( בתחום זה של עשייה בלשון יש להזכיר אף את מאמרו על ענייני הגייה בתפילה ובקריאת התורה שראה אור בספר שבטיאל ( תשנ"ב ) ושעיקרו דברים של הלכה למעשה המקבלים את ביטוים היום יומי בעבודת בית הכנסת . גולת הכותרת של מעשי פרופ' דותן בתחום הציבורי ולטובת הכלל היא הקמת "המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה" באוניברסיטת תל אביב וניהולו מאז הקמתו לפני למעלה מעשר שנים ועד היום . מרכז זה , שקדם להקמתו פולמוס חריף בדבר הצורך
|
|