פתח־דבר

עמוד:12

רפורמציה , קונטרה רפורמציה , ? ןלוויניזם ועוד . כמו כן כדאי לקורא להתעמק בתולדות צרפת במאה הט"ז , בעיקר בשנים 1550 עד , 1600 כי רק כך יפיק את מרב התועלת מסקירת הטרגדיה התנ"כית הצרפתית של העת ההיא ; יותר מכל סוג ספרותי אמנותי אחר היו אופיו של התאטרון והתפתחותו תלויים במאורעות הפוליטיים והתרבותיים של התקופה , ואם התאטרון בכללו כך , הטרגדיה התנ"כית לא כל שכן , ואי אפשר להבינה כהלכה בלי לתת את הדעת על התמורות הרבות והאדירות שהתחוללו בשלהי הרנסנס בכל תחומי החיים — במחשבה , בדת , במשטר ובתפיסה האסתטית . עוד מומלץ מאוד לעיין , ולו עיון שטחי , בתולדות הטרגדיה העתיקה , בייחוד זו של אוריפיךס ושל סנקןה הרומאי , שהשפיעו השפעה מכרעת על התאטרון הטרגי הצרפתי המודרני , וזאת כדי להבין את מהות הטרגדיה בכלל . שהרי הטרגדיה משועבדת לכללים ולאילוצים מיוחדים , שלא כ'דרמה , ' המשתייכת לתת ז'אנר חופשי הרבה יותר ( אין הכוונה כמובן לשם התואר 'דרמטי' כמשמעותו המקובלת בחיי היום יום : הטרגדיה עצמה יכולה להיות דרמטית פחות או יותר , וכפי שנראה , הטרגדיה הצרפתית של הרנסנס היא לפעמים אפית , ובדרך כלל היא לירית , ולא דרמטית במלוא מובן המלה דווקא . ( דברי רקע על כמה מן האישים ודברי הסבר על מקצת המונחים הטכניים הובאו במהלך הספר במפורש או במרומז , ומפתח השמות והמושגים שבסוף אף הוא עשוי לסייע לקורא . הרשימה הביבליוגרפית עצמה כוללת ברובה , מטבע הדברים , חומר קריאה בשפה הצרפתית , 4 אבל גם באנגלית , ומעט מאוד בעברית , שבה למרבה הצער כמעט אין ספרות מקצועית בענייננו . מלבד מהדורות אחדות ודברי ביקורת שהופיעו במאות הט"ז עד הי"ח בחרתי להביא דברים מתוך ספרים ומאמרים מודרניים , שראו אור מ 1920 ואילך . נקווה שהקורא יפיק תועלת מן הספר הזה , ואותה מידה של הנאה שהיתה מנת חלקי בחיבורו . ירושלים , דצמבר 1992

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר