|
|
עמוד:9
הקדמה עניינם של שלושה עשר פרקי הספר הנוכחי , הסדורים בארבעה חלקים , הוא התבוננות במגמותיהם הרעיוניות של ראשי החסידות בפולין בימי שירוד מערכות החברה והרוח בשלושת הדורות האחרונים לקיומו של בית ישראל שם , ובמיוחד בתגובותיהם הרעיוניות למצוקותיהם הקיומיות והלאומיות של יהודי פולין על פי תהום רבה בימים שבץ שתי מלחמות העולם וביוון המצולה בשנות ת " ש-תש " ה , המכונות "השואה . " בחלקו הראשון של ספר זה , "מרדיקליזם דת לשמרנות ולהסתגלות , " ניסינו להציג את השינויים הרעיוניים המופלגים שחלו בחסידות פולין , החל בתלמידי ר' מנחם מנדל מקוצק ואילך , ובמיוחד בתקופה שבין מלחמה למלחמה - שינויים הנובעים מתמורות העתים ומתהליכי החילון המואצים , מכאן , וממאמציהם של ראשיה להגן על אורחות החיים הישנים על ירי נקיטת אמצעי הגנה חדשים שלא ידעום אבותיהם , מכאן . כפרק הראשון נסקרים בקצרה כמה קווים אופייניים במסכת רעיונותיהם הרדיקליים של אבות החסידות ותלמידיהם , אך ורק לשם הבלטת נסיגתם של ראשי החסידות בשלושת הדורות האחרונים לקיומו של בית ישראל בפולין אל השמרנות הדתית - עניינו של הפרק השני . בפרק השלישי , "אמונת חכמים וציות מוחלט ל'דעת התורה ' כסכר בפני חידושים , " מוצגת תביעתם של ראשי החסידות לציית לכל אשר יאמרו כמייצגיה המוסמכים של הדעה היהרותית הלגיטימית , הנורמטיבית . עניינו העיקרי של הפרק הרביעי הוא רעיון ההתבדלות מאומות העולם ומנימוסיהן והסתגרות מפני השפעות זרות בחינוכם של ילדי ישראל , וברחוב היהודי בכלל . כרם , לא כל ראשי החסידות אטמו אוזניהם לפעמי הזמן ולא מעטים מביניהם הבינו , כי כדי לשמור על התוכן הישן מן ההכרח להעטותו מעטה חדש . יתירה מזו : אף על פי שאחד מיסודותיה האידיאולוגיים המוצהרים של "אגודת ישראל" בפולין היתה אוטרקיה רוחנית וחברתית , הרי המציאות ההיסטורית כשם שכפתה על כמה וכמה מראשי היהדות החרדית , ובמיוחד הרבי מגור וארמר'רים אחרים , את עצם הקמתה של "אגורת ישראל" והסתעפויותיה הארגוניות , החברתיות , החינוכיות והפוליטיות שלא עלו על דעת קודמיהם , כן כפתה עליהם ויתורים אלה או אחרים לדרישות הזמן . הפרק החמישי מוקדש להתבוננות במאמציהם של כמה וכמה ארמו"רים , במיוחד במרכז פולין , לשקם במישור הרוחני המיטפיםי את השלימות היהדותית ,
|
|