|
|
עמוד:13
... שמע ושקול , איך העביר האלוהים בימינו אנו את המערב למזרח . כי אנו שהננו מערביים נעשינו מזרחיים . מי שדיה רומאי או םראנקי , הריהו עכשיו גלילי או ארצישראלי . מי שהיה אזרח ריימס או שארטר , עכשיו הוא אזרח צור או אנטיוכיה . וכבר שכחנו את מקומות לידתנו ; לרבים מאתנו אין הם ידועים עוד , או שאץ אנו מזכירים אותם עוד ... יש שלקחו לעצמם כאן נשים לא רק מבני-עמם , אלא מבנות סוריה או ארמניה , ואסילו בנות ערב שקיבלו את חסד הטבילה . יש שחותנם נמצא אצלם ויש שכלתם או חתנם או בן-חורג או אב-חורג נמצאים אתם . ולא יחסרו אף נכדים ונינים ... שפות שונות נעשו אחת והיא ידועה לשני הגזעים , והאמונה מאחדת את אלה שאבותיהם היו זרים ... זרים נהיו לילידי המקום ; ומי שהיה גר נהיה עכשיו לתושב . יום יום באים ומצטרפים אלינו הורינו וקרובינו כשהם עוזבים , אף אם בהיסוס , את אשר להם ... ראו אפוא אל נכון שנס גדול היה פה , נס שידהים את העולם כולו . הנשמע כזאת מעולם ... ? פול ק משארטר ( לערך , ( 1120 תולדות ירושלים , ג , לז
|
|