|
|
עמוד:38
לזכרם הביוגרפיות נמסרו למערכת "מבט מל"מ" על ידי המשפחות אברהם רונן 2012-1932 אברהם נולד בדמשק . בנעוריו הגיע יחד עם בן דודו לישראל , לכפר הנוער הדתי - חקלאי ליד חיפה . ב 1950 - התגייס לחיל האוויר , עבר קורס מורס ושירת בבית הספר הטכני בחיפה . לאחר כשנה הצטרף לקבוצה מצומצמת שהופעלה בהאזנה לצבאות ערב והיוותה חלק מהבסיס להקמת יחידת המודיעין ש . מ 8200 ) 2 היום . ( ב 1956 - נישא למרים זאגא . ב 1961 - עברה המשפחה לבאר שבע , שם שירת כמפקד בסיס . ב 1963 - הצטרף אברהם למוסד ושירת בו במשך שלוש שנים . ב 1966 - חזר עם משפחתו לישראל וליחידה , הוצב במפקדה וקיבל דרגת רב - סרן . ב 1972 - קיבל דרגת סא"ל ושירת כמפקד בסיס היחידה בסיני ( באום חשיבה . ( במסגרת תפקידו היה מהבכירים אשר התריעו על פרוץ מלחמת יום הכיפורים . ב 1975 - השתחרר מהצבא והחל לעבוד כמנהל הרכש באלקו התקנות ושירותים . קודם להסכם אוסלו היה אברהם אחראי מטעם אלקו על בניית תשתיות החשמל בשטחים . ב 1998 - יצא לפנסיה ובילה את רוב זמנו בטיפול מסור בנכדים . אברהם היה איש משפחה למופת , אדם רגיש וחם , נדיב בצורת יוצאת דופן ובעל יכולת נתינה אינסופית . היה אב לארבע בנות - אורלי , ריבה , טלי ומיכל - וסבא לשמונה נכדים . אסתר ישראל 2012-1927 אסתר נולדה בבגדאד . ב 1944 - הצטרפה לתנועת “ החלוץ" בכרכוך ונמנתה עם מייסדי סניף תנועת נוער המחתרת הציונית בעיר . לאחר הכשרה עסקה אסתר בהדרכה וריכזה את ועדת התרבות של התנועה בכרכוך שעסקה בהקניית חינוך ציוני לצעירים . ב 1947 - הצטרפה לזרוע ההגנה של המחתרת הציונית שתפקידה היה לספק הגנה לרובע היהודי בעת משבר . במסגרת פעילותה בזרוע זו עסקה אסתר בהדרכה למתן עזרה ראשונה , בהסתרתם של מועמדים לעלייה ושל פעילי התנועה שנמלטו מבגדאד ובהעברת כלי נשק בין מקומות מסתור שונים . ב 1948 - נעצרה אסתר באשמת פעילות ציונית . לאחר שחרורה בערבות נמלטה לבגדאד ושם שהתה במסתור כמה חודשים עד שהוברחה לטהראן . שם ייסדה וניהלה יחד עם חבריה , ובסיוע הקהילה היהודית בטהראן , את מחנה המעבר לעולים הנוספים שהמשיכו להגיע מעיראק , ששימש כ 14 - אלף עולים עד תחילת . 1951 היא עלתה לארץ ב 1949 - והצטרפה לקיבוץ מעוז חיים ולאחר מכן , עם נישואיה לשניאור ישראל , עברה עמו לקיבוץ בית העמק שאותו עזבו בהמשך . אז גם נולדו בנותיהם נירה והגר . בשנים 1970-1952 עסקה אסתר בהוראה וליוותה את בעלה שניאור בשליחויותיו בחו"ל במסגרת עבודתו בשירותי הביטחון . ב 1970 - החלה אסתר לעבוד במוסד והמשיכה לעבוד בהתנדבות כמה שנים , גם לאחר יציאתה לגמלאות . אברהם שרוני 2012-1918 אברהם היה בנעוריו פעיל בתנועת הנוער הציוני “ אחיעבר" בבגדאד . לאחר סיום התיכון עלה ארצה . ב 1941 - גויס לקבוצת המסתערבים הראשונה של הפלמ"ח ושירת בסוריה ובלבנון עד לתבוסת הגרמנים בצפון אפריקה . כששב נשאר פעיל ב"הגנה" כאחראי על רשת הקשר במחוז ירושלים . במקביל למד שפה וספרות ערבית ועברית באוניברסיטה . לפני פרוץ מלחמת העצמאות הועבר לחיפה , שם הקשיב לרשתות הטלפון והרדיו של הערבים . ב 1948 - עבר לתל אביב והצטרף למרדכי אלמוג בהקמת יחידת ההאזנה של חיל המודיעין . הוא ייסד את המחלקה הערבית . במשך שנים רבות פיקד על מדור ה"חיבור , " הרחיב אותו וייסד את הסניפים ביתר בסיסי החיל . הקים את כל מערכת ההדרכה של חיל המודיעין . ב 1963 - הוענק לו פרס ביטחון ישראל על הישגיו . עם פרישתו מצה"ל ב 1971 - נקרא להקים מחלקה ללימוד ערבית למשרתי ציבור באוניברסיטת תל אביב . הוא המשיך כל העת לשרת במילואים בחיל המודיעין . ב 1976 - החל לעבוד על מפעל חייו : המילון המקיף הערבי - עברי . מילון שרוני הוא אבן יסוד לכל חוקר , מלומד וסטודנט לשפה הערבית . במלאת לו 90 נערך לכבוד אברהם ביחידה טקס רב - משתתפים בנוכחות הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי , והוא הועלה לדרגת אל"מ . אברהם היה ידוע כבעל חוש הומור , אצילות נפש וחוכמת חיים והיה מוכן תמיד לסייע בכל בעיה . היה בעל אוהב , אב וסב מפנק ומסור . הוא הניח אחריו את אשתו עדנה , ארבעה ילדים : מיכל , משה , אלחנן ושרה , 19 נכדים ותשעה נינים . יונה ליבנה 2011-1922 יונה נולד בעיירה בלזשיץ שבפולין . בגיל צעיר הצטרף לתנועת “ גורדוניה , " שבין השאר הכשירה את חבריה לעלות לארץ ישראל , ועסק בה גם בהדרכה . במהלך מלחמת העולם השנייה , בדרכים שונות ובשיטות מתוחכמות שסיגל לעצמו , הצליח לשרוד את מחנות ההשמדה . לאחר המלחמה עלה ארצה דרך בלגיה שם פגש את אווה . עם עלייתם ארצה נשלחו לקיבוץ דגניה אש ואחרי שנה עברו לתל אביב , שם התחתנו ונולדו להם שני ילדים . יונה השתתף במלחמת העצמאות . בשנות ה 50 - המוקדמות הצטרף למוסד שם שימש בכמה תפקידים מקצועיים . גם לאחר שיצא לגמלאות המשיך לעבוד במוסד . בשנים 1966-1964 הושאל למשרד החוץ ונשלח לעבוד בשגרירות ישראל בפולין . ההכרח לזכור ולא לשכוח הביא אותו להקים בשנות ה 60 - את “ ארגון יוצאי בלזשיץ" שבו שימש יושב ראש עד יום מותו . היה הדמות המרכזית בארגון , קיים מפגשים , הקים אנדרטה ודאג רבות לחבריו שעלו ארצה . בגיל 80 כתב את הספר “ החיים בצל המוות" שבו מתוארים חיי העיירה בפולין , הסבל הרב שעבר במחנות , כולל סיפורי גבורה מרתקים , העלייה ארצה , משפחתו בארץ ועוד כהנה וכהנה על פעילותו ומעשיו . יונה היה עמוד התווך של המשפחה , איש בעל חוש הומור למרות כל מה שעבר , אדם ישר , מקצוען ואיש משפחה למופת .
|
|