|
|
עמוד:13
לימי הבית , בין השנים חמישים וחמש עד שישים למניינם . באותה תקופה כבר היה הלימוד בבתי הספר נפוץ למד » גם בקרב השכבות הנמוכות בעם , אך היו גם הורים שלא דאגו לחינוך ילדיהם . מוצאו של רבי עקיבא מסתבר שהיה משפלת יהודה , כי כל המסורות מימי לימודו וגדולתו מקשרות אותו לחבל זה . הוא למד תורה אצל נחום איש גמזו , שבשפלת לוד , אצל רבי אליעזר בלוד , ואצל רבי יהושע בפקיעין שביהודה . תלמידיו היו בעיקר ביהודה מגבת בדרום ועד אנטיפטריס בצפונה של יהודה . מקום בית מדרשו היה בבני ברק' ורבי עקיבא אמר על עצמו : אנשי דרום מכירין את רבי עקיבא ; אנשי גליל מנין ל" כמה פעמים מודגש , כי אנשי יהודה נוהגים בתפילה לפי מסורתו של רבי עקיבא . " גם המסורת מן הימים שעדיין היה בור מקשרת אותו ליהודה . לפי הנוסח שבא בות דרבי נתן , נוסח ב , הבאר שעליה ישב והסתכל בחוליית הבור שעליה , הסתכלות שהביאתו ללימוד התורה' היתה 'באר אחת בלוד' . " מכל האגדות והמסורות על תולדותיו , התנאיות והאמוראיות' הארצישראליות והבבליות , עולה בבירור כי דבי עקיג ; א לא זו בלבד שלא למד בילדותו , אלא רחוק היה מעולמה של תורה , וכעמי ארצות רבים באותם הימים רחש שנאה לאנשי התורה , כאותה מימרה של רבי עקיבא עצמו בברייתא שהבאנוה למעלה : תניא : אמר רבי עקיבא , כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור ון לפי מסורת אחת עמד בבורותו עד שנתו הארבעים : רבי עקיבא עשה בור ארבעים שנה . " אלא שמסורת זו , כפי שראינו כבר לעניין שנות חייו של רבי עקיבא , מבקשת ללמדנו , כי אבות האומה' משה רבינו , הלל הזקן ורבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא נשתוו לא רק במספר שנותיהם מאה ועשרים שנה , אלא אף בגורל חיים 13 יבמות סב ב . 14 שמחות פ"ח . 15 ירושלמי ראש השנה פ * ד מט ע"ג ועוד . 18 אבות דרבי נתן , נוסח ב פ"יב . 17 פסחים מט ב . 18 בראשית רבא , פרשה ק .
|
|