|
|
עמוד:10
גם נשים , הגן ר' אלכסנדר זושא פרידמן בנשק החסידי הקלםי שמקורו בתורת העורמה הקדושה שבקבלת האר"י , היינו שיש לתעתע באויב 'למען חיזוק הדת והאמונה' ( חסידות פולין , עמ' . ( 28-27 גם כשנשאל ר' ישראל מצ'ורטקוב : 'מה לגדולי תורה לכנסיה זו [ הכנסיה הראשונה של 'אגודת ישראל' בפולין ] שהיא נראית בפוליטיקה , ' חזר עקרונית על אותה תשובה עצמה , היינו שבמלחמה נגד החילוניות הטמאה יש ללחום באותם הטכסיםים הנקוטים על ידי המפלגות החילוניות 'ובאותם הדרכים צריכים אנחנו ללחום נגדם ולהוציא יקר מזולל' ( שם , עמ' . ( 29-28 [ ד ] אכן , מאז שנבקעו מעיינותיה של החסידות במזרח אירופה נקפו כשישה יובלות גדושי ייסורים וחורבן , תמורות רוחניות , חברתיות ופוליטיות אדירות . וראה זה פלא : אף על פי שבמרוצת הדורות מעיינות אלה חדלו מלהתגבר , לא נס כוחם והוא גורם משפיע בהווייתנו הלאומית , ובמיוחד במדינת ישראל - מפעל לאומי שמאבק הדמים על הקמתו ועצם קיומו הם ניגוד חריף לעולמם הרוחני של מחוללי החסידות וחכמיה בכל הדורות . אין זאת אלא שנס הישרדותם של בתי צדיקים אלה או אחרים נעוץ בין השאר - ויש להדגיש : בין השאר - בכושר הסתגלותה של תנועת החסידות , ובמיוחד האגפים השמרניים דינמיים שבה , לתהפוכות הרות עולם שנתרחשו במשך כשישה יובלות . כושר זה נעוץ בין השאר באותו עיקרון גדול שהזכרתיו לעיל : מטרה קדושה מקדשת את האמצעים המגונים להשגתה . [ ה ] לא אסתיר מידיעת הקורא את המבוכה שאפפתני בבואי למסגר את ענייני הספר הזה במסגרות כרונלוגיות וענייניות , וזאת משום טבען המפוצל והמזוגזג של התנועה החסידית וספרותה . מכל מקום , אחרי שיקולים שונים ראיתי להביאם בארבעה חלקים , כשהראשון שבהם הוא 'מבוא כללי' המחולק בשני פרקים : בראשון נסקרים ענייני סמכות צדיקים והאמונה בהם , מקורותיהן , דימוייהן וספיחיהן כגון האפולוגטיקה הצדיקית , בעיית הפדיונות וההתפארות הצדיקית העצמית . בפרק השני נבחנת תודעתם העצמית של ראשי החסידות וחכמיה כאחרונים לעומת הראשונים בכפל פניה : מעמדם של ראשוני הצדיקים החסידיים , ובראש ובראשונה הבעש"ט , לעומת חכמי ישראל שקדמו לחסידות , מחד גיסא , ומעמדם של אחרוני הצדיקים לעומת קודמיהם , ובראש ובראשונה הבעש"ט , מאידך גיסא . שלושת החלקים האחרים שבספר זה מחולקים לפי סדר כרונולוגי רופף , כשבכל חלק וחלק כמה פרקים - פרק פרק לפי חיבורים הקרובים ברוחם זה אל זה . יוצא מכלל זה הוא הפרק הרביעי , המוקדש כולו לדיון בביטויו הראשון של המהלך החדש בתולדותיה של החסידות , והוא הספר 'נועם אלימלך' לר' אלימלך מליז'נסק , שרובו נתפרסם תחילה בקובץ השנתי ' גלעד' ( כרכים טו-טז , תל אביב תשנ"ח , עמ' מג-פ . ( הוא הדין בפרק התשיעי , שעניינו בתפיסתו הצדיקית המטריאליסטית של ר' שלמה מראדומסק ובהצגת מעמדו של הצדיק כמרכז ההוויה היהודית בגלות , שאם אדם אינו מאמין בו 'אינו בכלל יהודי ! ' עיקרו של פרק זה נתפרסם לראשונה בקובץ 'גלעד' ( כרך יד , תשנ"ה , עמ' לח-נח . ( בפרק האחד עשר הרחבתי את הדיון בדרשותיו של ר' נתן דוד מפארצבה מימי מלחמת העולם הראשונה ולאחריה , משום שמצאתי בהן תעודה לא
|
|