|
|
עמוד:8
המלחמות והמרידות שלאחרי החורבן , העליות במשד כל הדורות עד ימינו , חיבת ציון , הציונות , הצהרת באלפור וכר ( במהדורה זו לא נכללה הטבלה . ( הספר הופיע , 1946-ב בעצם ימי ישיבותיה של הוועדה האנגלו-אמריקאית לשם ניסוח מסקנותיה , ודאגתי לכך , שהוא יגיע לידי חבריה . הוא גם נשלח באלפיו למעצבי דעת-הקהל באנגליה לכל שכבותיה . הופיעה גם הוצאה אמריקאית 1947-ב בשם Covenant Everlasting ( ברית עולם ) עם מבוא קצר של ג'יימס . 'ג מאקדונאלד , שהיה חבר הוועדה האנגלו-אמריקאית ואחר-כך שגרירה הראשון של ארצות-הברית בישראל . באותה שנה הופיעה גם מהדורה צרפתית בהוצאת e La Terre Retrouve בפאריס . ואני מקווה שגם לאחר התמורות שחלו מאז 1947—1946 כדאי גם עכשיו להגישו לקורא העברי בשינויים קלים מאוד , במיוחד במראי המקומות . הפרק השני , 'התבוללות או תחייה / הוא ניסיון לתת ביטוי תיאורטי להלךרוחה ולמעשיה של התנועה בגאליציה וברחבי אירופה המזרחית , ביטוי המיוסד על השקפה אופטימית יחסית בנוגע לסיכויי העם היהודי במרכזיו הגדולים באירופה ( וגם באמריקה ) לעמוד נגד זרם ההתבוללות המאיים לבלעם . זו היתד . עמדה בלתי-מוצהרת , אבל מופעלת במעשי יום-יום של כל הגופים הציוניים באירופה המזרחית . ואולם נדמה שרק אנשי תנועת-העבודה , ב . בורוכוב , שלמה קפלנסקי , מאכס רוזנפלד , אני ואחרים ניסו לבנות מסד תיאורטי לעמדה זו , בשעה שאחרים הסתפקו בטביעת המונח : עבודת-הווה . אופטימיות זו אמנם פחתה והלכה מהשנים שלפני מלחמת-העולם הראשונה ועד לשנות העשרים , כפי שיוכל להיווכח מי שיקרא פרק זה בעיון . ואפילו בשיאה , בתרע"ב , גמרתי את סדרת מאמרי על 'הציונות והפוליטיקה היהודית בגולה' בהכרזה , שעם כל הטנדנציות לשיפור ולתחייה הגולה נשארת גולה וחיים יהודיים מלאים ובטוחים יתאפשרו רק בארץ-ישראל . מעמדה זו נבעה דרישתנו להכרת קיומו של העם היהודי בגולה ומתן זכויות לו לא רק בשטח השוויון האזרחי , כי אם גם בשטח הלאומי ( אבטונומיה לאומית . ( נקטנו עמדה זו במשך עשרות בשנים למרות השינויים לרעה שנתרבו והלכו . והיתה תמימות-דעות עקרונית בין תנועת העבודה בארץ-ישראל לבין זו שבגולה , על-אף חילוקי דעות במשך תקופה ארוכה למדי בשאלת השפות . בתזכיר למפלגת-העבודה הבריטית בשנת ' ) 1940 המלחמה והעם היהודי , ( '
|
|