|
|
עמוד:6
ציון דדון " , ציון : טרילוגיה קולנוטית " פתח תקוה לאמ 1 ות : דרורית גור אריה 26 בינואר 2008 ז ' וזף אשר בו , בכרוניקה של עמי המזרח הקדומים , העם היהודי במדיום אלה אינו מאוזכר כלל . גם אם אין בנמצא יצירות שייצגו וציון המפואר של העם היהודי , אין הדבר מצדיק היעדר מן הכרוניקה בבגדים התקופה . מוזיאון הלובר מייצג , עבור דדון , ערך מוסכם לממסד אותה המספר את סיפור התרבות והאמנות המערבית המנכסת את במוזיאון המזרח בתקופת הקולוניאליזם . זו התקופה שבה הובאו יצירות . מן המזרח למרכזים , כגון מוזיאון ההרמיטאז ' ברוסיה , מוזיאון הלובר , בצרפת והמוזיאון הבריטי באנגליה . מוזיאון הלובר אשר , לדברי ממוקם גאוגרפית בדיוק בין שני המרכזים האחרים , משך אותו , את סוגיית הדיאלוג בין המערב והמזרח כיום על בסיס היעדר קל לזהות את תפקירו של מוזיאון הלובר , בהקשר לאמנות . כמוסד בעל כוח , אך נשאלת השאלה : מהו תפקידו כשהוא משובץ קולנוע ? מוזיאון הלובר שימש כאתר לסרטים מספר . האחרון - והמסחרי מכולם היה שובר הקופות , צופן דה ו י נ צ ' י ( רון . ( 2006 הידוע בהם לאוהבי הקולנוע ולמבקריו הוא חבורה ( ז י אן לוק גודאר , . ( 1 964 בסרטו מתייחס גודאר לסרט אילם - הסרט ( ז ' אק פיידה , ( 1 929 בכיכובה של גרטה גרבו . בסרט הנשיקה - . קבוצה של תיירים חסרי נשימה רצים אחר המדריך במחיאון אצל ג 1 דאר , שלושת הצעירים המחכים ללילה על מנת לבצע שוד , אמנות את הזמן בניסיונם לשבור את השיא האמריקני לדבריהם בחציית הלובר ( אם תרצו לדעת מהו השיא , צפו בסרט ותופתעו . ( ... הם שמחים לגלות שעשו זאת מהר בשתי שניות . הם חולפים ב " גלריה הגדולה , " כשהמצלמה מתעכבת על ציורו של ז ' אק לוא שבועת האחים ההוראטים , ( 1 784 ) ציור המסמל את רגע , העליז בין השלושה ( ועם זאת שונה באווירתו החמורה . ( לסצנה זו עולה ברטולוצ ' בסרטו , החולמים . ( 2004 ) כאן אח ואחות תאומים כגון מתלהבים מבקיאותו הקולנועית של צעיר אמריקני , ומחליטים כי לידידותם האמיצה על בסיס האהבה לקולנוע , הוא לשבור . הצעירים מחבורה נפרדת של גודאר . האמריקני חושש , שאם - הוא "פגע בשל היותו זר , בניגוד להם , פריזאים מלידה , ולכן מנסה אותם מכך . הם מתריסים בפניו כי הצעירים בחב 1 רה נפרדת , מבלי להיתפס , והוא עונה : "אבל זה סרט . " ! בסופו של דבר הוא להם , ואכן הם מצליחים לשבור את השיא . ברטולוצ ' מציג את מהי תוך שחזור מדויק של עמדות הצילום ושל תנועות המצלמה , ההתעכבות על ציורו של דויד . בנוסף , הוא משלב את הקטעים מסרטו של גודאר . בעורם יוצאים מנצחים ומתנשפים מן המוזיאון קוראים בקצב : "אחד משלנו , אחד משלנו , " ... והפעם משלב לפני קטעים מסרטו של טור בראונינג , פריקים , ( 1 932 ) שבו שרה גמדים ונכים , יצורי קרקס מבעיתים : "אחד משלנו , אחד משלנו ... מסתמן כי מוזיאון הלובר , ארמון מפואר שעבר הסבה להיכל אין של האמנות , הופך בסרטים לאתר מחאה . בסרטו של גודאר , מבטאת אקט של בוז ושל התרסה , המבוצע , כפי שמציין יקיר בדבריו על הסרט , "במקדש הפוחלצים של האמנות המערבית . " עם מוזיאון הלובר מצביע , בתורו , גם על הדחויים . בשנות השישים , מציג את המוסד המסיבי והדומם , הדוחה באדישותו את הצעירים מוזיאון פתח תקוה לאמנות מציג טרילוגיית סרטים של דדון , צלם , אמן וידיאו ובמאי , העוסק בשנים האחרונות בעיקר הקולנועי - עולמים , ( 2003-2000 ) שאנטי 2006-2005 ) . ( 2007-2002 ) היצירה ציון , בכיכובה של רונית אלקבץ , הלבושה בעיצובו של כריםטיאן לקרואה , מורכבת משני טרטים תחת כותרת : סרט קצר בשחור לבן , בן 12 דק י , שהוקרן בשנת 2006 הלובר , וסרט ארוך בצבע , בן שעה , המוצג בתערוכה בבכורה היצירה הארוכה צולמה באופקים , בתקוע , בירושלים ובמוזיאון ואילו בקצרה מוצגים כמה מן הקטעים שצולמו במוזיאון הלובר את היצירה הארוכה בצבע מתארת האוצרת כמערכת המציגה באופן אלגורי את ירושלים בדמותה של רונית אלקבץ : " בראי הזמן ואירועי ההיסטוריה הותירו אותה חבולה , שפופה הסרט מתאר את אסטרטגיית ההישרדות של ציון עד לתקומה . היהודית , נופי בראשית , מדבר יהודה והנגב , מראות העיירה כולם מקבלים ממד חרש של כ 1 ח ושל עוצמה הצהרתית , לשיאם באקט פוליטי תרבותי המנוסח במיצג המתקיים הלובר - מוסד בעל כוח ולב לבו של הממסד התרבותי המערבי הקצר מתמקד , כאמור , אך ורק במוזיאון הלובר , במה שהאוצרת " חדירה לקודש הקודשים של המערב - מוזיאון הלובר , שבו אקט של שינוי קורים וצפנים . באגף הלבנט , המוקדש לשימור המזרח הקרוב , שממנו נעדרים שרידי עברה התנ " כ"ם , אלקבץ ציון בשמלה מלכותית בעיצובו של כריסטיאן לקרואה , בנוכחותה על מהלך של תיקון ושל ריפוי . " אין ספק כי אחד מגורמי המשיכה של התערוכה הנו החיבור בין הערכים האסתטיים והתרבותיים , שאותם מספקים חללי לבין אמירתו של האמן . בצפייה בשני הסרטים - הארוך והקצר כי החלל הענק ורב ההוד הנו גורם מכריע בבחירות הסגנוניות מרחקי צילום . ריבוי צילומים מרחוק מעיד על היענות לעצם לצלם במוזיאון . במלים אחרות - החלל מכתיב את העמדת עם זאת , בחירה נוספת מכתיבה אף היא החלטות סגנוניות , גילום דמותה של ציון על ירי השחקנית , רונית אלקבץ . שחקניות , בכריזמה ובנוכחות רבת עוצמה כשל אלקבץ , מכתיבות צילום ואילו עיצוב השמלות המרהיבות של לקרואה מזמין צילום בינוני רב . כיצד מתמרנת היצירה ציון בין מרחקי צילום אלה החוויה הנוצרת , ומה מטרתו של שילוב "חודי זה ? בדברי המבוא לתערוכה מצוין כי " : דדון הוא הבמאי הישראלי שמוזיאון הלובר שיתף עמו פעולה ואפשר לו לצלם בין כתליו . " הסיפור שמאחורי ציון היא ביקורו של הבמאי במוזיאון הלובר שנים מספר , ביקור שהיווה גורם משפיע על הרצון לנסח עמדה מחאה ביחס להיעדרותה של התרבות היהודית מן האגף לתרבויות הלבנט . בשיחה עמו מציין רדון במפורש כי במחאה כוונתו להיעדר יצירות מתקופת בית שני , למשל . מבחינתו , או תבליטים מהתקופה אינם מייצגים את התרבות היהודית , עבורו בפירוש בקונספט ובמילה , בהתאמה לכינוי "עם הספר . " בלט בהיעדרו דווקא במאגר המידע הממוחשב שמספק הלובר
|
|