|
|
עמוד:13
דרידה עסק , כאמור , רק בשלושה מחזות שייקספיריים : מסה קצרה על רומאו ויוליה מ , 1986 שליוותה הפקה מחדש של המחזה בפריס ; עיון ב ! 7 מלט בפרק הפותח את ספרו / 77 / 777 הרפאים של מרקס ב ! 1993 והרצאה על הסוחר מוונציה ב . 1998 כלום יש חוטים מקשרים בין הקריאות הללו , למרות שנערכו בתקופות שונות ? מהו ההיגיון או האי גיון המלכד את הקורפוס השייקספירי בהגותו ? ומדוע דומה שיש להציג את הקורפוס הזה לפי כרוניקה שונה , שאינה זו של שייקספיר - רומאו ויוליד , היא הלא יצירת ביכוריו - ואינה זו של דרידה - כלומר להתחיל בסוחר מוונציה , להמשיך בהמלט ולסיים ברומאו ויוליה 1 מבחינה תמטית , דרידה הולך אצל שייקספיר , בכל אחד מן המקרים , כדי לעקוב אחר השתלשלויות החוק , חוק המשפחה או החוק השושלתי , ובהרחבה , הצוואה , הירושה , האבל וההישרדות . הוא מבקע , בעקבות שייקספיר , את ההומוגניות של הזמן האובייקטיבי לריבוי האינהרנטי לעצם ממד הזמן , למה שהוא מכנה באפוריזמים על רומאו ויוליה "אקראיות של אנאכרוניה ראשונית , " כדי לבחון מבעדה את סיכוייו של האיווי , את גחמותיו של ארוס ואת מה שמשתמע מכך ביחס לאחריות , להכרעה ולאפשרות הצדק . הוא מפתח לבסוף , הגם בתמצות , רפלקסיה על הטרגדיה ועל התיאטרון בכלל . מלים ספורות על תחנת המוצא לשיטוטיו של דרידה די בהן כדי לבשר את טיבה של סצנת הירושה המשוחקת לפנינו . העיסוק במושג המשפחה ובפיגורות משפחתיות מלווה למעשה את הרקונסטרוקציה , עוד מ , 1974 כשהקדישה את הספר גלאס [ פעמוני אבל ] לתיאור מומנט המשפחה בדיאלקטיקה ההגליאנית . אלא שעיון זה , המחלחל בעצם לכל דיוניו של דרידה בסובייקטיביות , שאין לה מקור יחידי ומספיק לעצמו שאינו לאלתר בר פיצול , גם לא זה המכונה תא משפחתי או משולש אדיפלי - עיון זה מותק תמיד מן הביולוגי שושלתי לפנטזמטי , מן הקשר המדומה כממשי לקשר הספקטרלי . הקשר השושלתי במובן הצר לעולם אינו ממשי עבור הרקונסטרוקציה . זוהי מציאות משוערת , הכרוכה בתוצאים סמליים של שיח שאינם הטקסט או מכפי שיודע מחברו . אין זה חוסר הנאמנות , המוסווה אמנם היטב , של קריאה פסיכואנליטית או סטרוקטורליסטית באובייקט ספרותי , הפונה לאמת קדם לשונית או חוץ טקסטואלית בתור אמת הטקסט . . 10 ראו : , Jacques Derrida , Glas ( Paris : Galilee , 1974 ) ( להלן . { Glas .
|
|