|
|
עמוד:יג
השליטים והפקידים בשלהי ימיה של שושלת טאנג בעיקר ב'דברי ימי האביב והסתיו . ' לפי האמונה הרווחת הביע קונפוציוס בחיבור הזה את דעתו על מאורעות ימיו הסוערים , והם קיוו שיוכלו להיעזר בו בעניינים הנוגעים לזמנם שלהם . עוד ספר קנוני , 'אר יה , ' נוסף אחר כך לתריסר הספרים שתוארו לעיל וכך נוצרו 'שלושה עשר הספרים הקנוניים' שנחשבו לקנון באלף השנים האחרונות . זהו חיבור לקסיקוגרפי , ובו פירושים וביאורים למילים המופיעות בטקסטים מתקופת שושלת ג'ו . הספר יוחס לדוכס מג'ו ( שעל פי המסורת מת בסביבות 1014 לפני הספירה בקירוב , ( לקונפוציוס או לאחד מתלמידיו , ואולם דומה שבצורתו הנוכחית הוא יצירה מאוחרת יותר מתקופת שושלת צ'ין או מראשית ימיה של שושלת חאן . ברשימה שבעמי 562 מוצג ארגונם של הספרים הקנוניים ושל ' ארבעת הספרים . ' ' ארבעת הספרים' מלאכת הפרשנות , שהחלה מאות שנים רבות לפני כן , נמשכה בימי שושלת טאנג , וההתמחות בספרים הקנוניים הוסיפה לתפוס מקום חשוב בחיי הרוח של סין באותה תקופה . מלומדים בחרו חיבורים פרשניים מוקדמים יותר והוסיפו את הערותיהם שלהם כדי להבהיר את דברי קודמיהם . אבל למרות חשיבותם של הכתבים הקנוניים במערכת החינוך , ובייחוד במערכת הבחינות , עדיין העסיקו את המלומדים במאה השמינית שני קשיים עיקריים . האחד נבע מהיעדרה של גרסה מוסכמת וגמורה לכל הספרים הקנוניים , והאחר מקורו בצורך להנהיג חידושים בבחינות למשרות הבכירות , שהתבססו יותר ויותר על למידה בדרך השינון . שני הקשיים גם יחד לא באו על פתרונם באותם ימים . נסיונות חוזרים ונשנים להפיק גרסאות סופיות , ובהם גם חקיקת 'תשעת הספרים הקנוניים' על לוחות אבן בשנת , 837 נמצאו לוקים בחסר . גם הדיונים בשאלה מהי הדרך הראויה לנבחנים להוכיח בקיאות והבנה בכתבים הסתיימו בכישלון . אף על פי כן הונחו במאה השמינית והתשיעית היסודות לקבלת 'ארבעת הספרים' בתורת טקסט בסיסי ואמצעי חינוך כאחד . את ההישג הזה ראוי לזקוף בעיקר לזכותו של חאן יו' . ( 768-834 ) אף על פי שרעיונותיו של חאן יו' לא עוררו רושם רב בימי חייו , ושמו
|
|