|
|
עמוד:13
האינסופית והבלתי מסווגת , בזו שהיתה קיימת לפני היבדל האיש מעל האשה . אני מאמין , שאין אני חי על מנת לציית למישהו או על מנת להתענג . חי אני על מנת להיות , על מנת להתהוות . אני מאמין בכוחו של הרצון ובכוחה של ההשכלה לקרבני אל האין סוף ולשחררני מבבלי הבורות , ממגבלות המין האנושי . ' הבאות אלו מתוך 'ביקורת הנישואין' לפרידריר שלגל ודאי יש בהן כמה צלילים של חידוש , כמה שאיפות פרוגרסיסטיות . חידוש זה ושאיפות אלו מתבטאים גם ביחס למציאות . הרומאנטיקנים מפרשים את ההיסטוריה פירוש משלהם ורואים את מאורעות העבר — ראייה סובייקטיבית , מיוחדת במינה . האפשרות לעקוב אחר השתלשלותם של מאורעות עד מקום השתלבותם בהת חלותיהם ממש מקנה בעיניהם לכל דבר לא רק לגיטימיות מוחלטת , אלא גם דרגת אידיאל . דרך עיון אידיאלית זו במחקר ההיסטורי היתה מנוגדת לחלוטין למהלך מחשבותיהם של ה'משכילים , Aufklarern , ' אשר היו מתעמקים בחקירת ההיסטוריה רק כדי ללמוד מתוכה על הטוב והרע . בני המאה הי"ח התעניינו בראש וראשונה בעתיד ובבניינו . הרומאנטיזם הגרמני צעד אפוא את צעדיו הראשונים תוך כוונות ליברא ליות . הוא דגל באידיאות מהפכניות בספרות ובשאיפות של התחדשות בפוליטיקה . התנועה התנגדה נמרצות לאקדמיזם הספרותי , לאינטלקטואליות , לראציונאליות המופלגת של ה'משכילים . ' הרומאנטיקנים צללו במעמקיו התהומיים של ה'פנים' הנפשי ופתחו דרבים לקראת האין סוף : הם גילו מתוך כך את מקורותיה של השירה הגדולה . הם יצרו תורה חדשה , מדע חדש ל את תורת האסתיטיקה . תורה זו עמדה על הצורך המיידי לחקור את טבען הנעלם של השירה ושל נפש האדם , על מנת לגלות מה הן הסגולות השיריות הטבועות באדם . ערכה של אומנות — מן הדין שייקבע בהתאם למידה שסגולות טבעיות אלו באות בה לידי ביטוי . אלה ימי אביבה של הרומאנטיקה : גיתה והרדר עדיין עומדים למראשותיה . ההשקפות הולכות ומיטשטשות במערבולת של ספקות ושל פאראדוכסים . לפי בנדטו קרוצ'ה זוהי תקופת הפילוסופיה הרומאנטית או תקופת האידיאליזם הקלאסי . רומאנטיזם וקלאםיציזם עוד משמשים בערבוביה . הרומאנטיזם ההגותי , העיוני , שואף אמנם להגיע אל האמת ונלחם בכוחות המונעים בעדו מלהשיג אותה , ואולם המעשיים שבמבקשי האמת הללו—או
|
|