|
|
עמוד:2
בדבר העלאת הניצוצות מן החומריות . התורה החסידית שמה דגש בהעלאת הניצוצות בתוך כדי תיקון הפנימיות של היחיד . הרב אשלג אימץ במשנתו עמדה חסידית מרכזית זו והשתמש בה רבות כדי לעצב כלים לתיקון האדם . הגישה הפסיכולוגית החסידית ניכרת בבירור בדיון הארוך והמעמיק שלו בהקדמה לספרו "תלמוד עשר הספירות" ( תע"ס . ( בדיון זה הוא מנתח את ההתפתחות הפנימית המורכבת של רגשות האהבה והיראה באדם , ויש בו כדי להעיד על החשיבות הרבה שהוא מייחס לפסיכולוגיה של היחיד . לפי השקפתו , התפתחות הפנימיות בקדושה חייבת לפרוץ החוצה ולבוא לידי ביטוי במחשבה , בדיבור ובמעשה . עם כל זה , את ההשפעה הגדולה ביותר על משנתו הקבלית יש לייחס לעיוניו ב"ספר הזהר" ובתורת האר"י . הוא הגה בהם יומם ולילה וייחד להם את מרבית כתביו . 14 שנים עמל על פירושו ל"ספר הזהר" ו"זהר חדש , " ו 12 שנים עמל על ספריו "ספר עץ החיים , " "תלמוד עשר הספירות , " "ספר בית שער הבונות" ו"ספר אבן ספיר , " שעוסקים בתורת האר"י . זה היה אפוא עולמו הרוחני , ובו דבק . אני סבור שהשפעת תורת האר"י עליו היתה גדולה אף יותר מהשפעתו של "ספר הזהר . " בפירושו ל"ספר הזהר" ובכתביו האחרים הוא משתמש לעתים קרובות בתורת האר"י - בייחוד בכל הנוגע לתורת הפרצופים ולצמצום , לשבירה ולתיקון . קשה לדעת אם הושפע גם ממקובלים אחרים . ההשפעה של תורת האר"י ו"ספר הזהר" על כתביו דומיננטית כל כך עד שקשה להשגיח בהם בהשפעות נוספות . הוא עצמו , יש לציין , כמעט אינו מזכיר מקובלים אחרים . אפשר אפוא לומר בביטחון שמחשבת הבריאה של הרב אשלג , המוצגת בחיבור זה , מבוססת במידה רבה מאוד על החשיבה הלוריאנית ועל "ספר הזהר , " וכל שאר ההשפעות בטלות בשישים . המקורות המחקריים על הרב אשלג , על מקומה של משנתו בקבלת המאה ועשרים , על התפתחותו הרוחנית ועל המקורות שינק מהם - כל אלה מועטים ביותר . לא זו בלבד שהמחקר האקדמי רחוק מלמצות את הנושאים הללו , הוא כמעט לא תרם בהם דבר . אבולעפיה" ( שם , עמ' ;( 106 ( ד ) השפעה של החסידות על הרב אשלג ניכרת בהשקפותיו על תיקון האדם , שבא לידי ביטוי בהענקת עונג לאל , בהידמות ליוצר : "בכך שהוא נותן את הנתינה העליונה - נתינה לאל" ( שם , עמ' . ( 101 בנושא הזה ראו גם אליאור , "תמורות במחשבה הדתית בחסידות פולין : 'בין יראה ואהבה לעומק וגיוון , "' עמ' . 398 3 אשלג , ספר תלמוד עשר הספירות , א , עמ ' ט-מד בהקדמה וחמשת הכרכים הראשונים יצאו לאור במהדורה מפורשת ויצוינו בהערות בקיצור תע"ס ( ראו ביבליוגרפיה . ( כל ההפניות בספר הן למהדורה הזאת , אלא אם כן מצוין אחרתו . 4 הנושא יידון בשער יג . 5 ראו בביבליוגרפיה . 6 על המקורות ותוכנם ראו בשער א , שעוסק באיש ומשנתו .
|
|