|
|
עמוד:9
המשיחיות השבתאית מבוא הכינוי 'שבתאות' משמש בפובליציסטיקה הישראלית החדשה שם גנאי לקבוצות דתיות השואפות לגאולה פוליטית מיידית . לפנים אף השתמשו בו קבוצות דתיות קיצוניות ככינוי אנטי ציוני , ' והיו גם ציונים שהזדהו עם ייחוס זה וביקשו לראות בשבתאות את מבשרת תנועתם . אף לא מקרה הוא שמחקר השבתאות התפתח מאוד בידי חוקרים ציוניים , ובראשם גרשם שלום , ואף שניים מנשיאיה לשעבר של מדינת ישראל , יצחק בן צבי וזלמן שז"ר , היו חוקרים חשובים של השבתאות , וקדם להם נחום סוקולוב , נשיא ההסתדרות הציונית . התנועה השבתאית נחשבת , אם כן , סמל השאיפה לגאולה מדינית . להלן נראה שדימוי זה כלל איננו עולה מן המקורות . מדוע אפוא דבק בתנועה השבתאית ? התשובה לכך פשוטה ביותר : מאחר שהשבתאות היתה תנועה משיחית מובהקת , הניחו הכול שזה אופיה , שהרי מהי משיחיות בישראל אם לא שאיפה לגאולה מדינית ? ומהיותה התנועה המשיחית הגדולה , החשובה והמקיפה ביותר בתולדות ישראל , ואירעה בפרוס הזמנים החדשים בתולדותינו , ומאחר שכרוך בה כישלון מביש — במקום גאולה המרת דת של המשיח , והמרות חוזרות ונשנות של מאמיניו — התאימה השבתאות לשמש כינוי גנאי בפי מתנגדי תנועות הגאולה המדינית . תפיסת המשיחיות היהודית כבעלת אופי ארצי , היא המצויה ביסוד הדימוי האמור של השבתאות , רווחה בקרב חכמי הדורות האחרונים . מקורה ככל הנראה בחוגי הכנסייה הנוצרית שנהגו להאשים בהשפעה יהודית את בעלי הדעות המילנריות , ומשם נפוצה בקרב חכמי היהודים ונתחזקה ביותר בהשפעת הציונות . ניקח למשל את מאמרו של גרשם שלום 'להבנת הרעיון המשיחי בישראל' , המאמץ לעצמו את הניגוד הנזכר שעשו הנוצרים בין המשיחיות שלהם למשיחיות היהודית , ומאפיין את האחרונה במלים אלה : היהדות , בכל צורותיה וגילוייה , קיימה תמיד בידה מושג של גאולה כמאורע המתארע בפרהסיה , על במת ההיסטוריה ובקרב ציבור אדם . היא מתרחשת בתוך העולם הנגלה ואין להבינה אלא בהופעתה הגלויה הזאת . הנצרות לעומתה רואה את הגאולה בתחום הרוחני והנסתר , מאורע המשתקף בנפש , ברשות היחיד של
|
|