|
|
עמוד:י
משנתו של קונפוציוס לצורכי השעה ולתמורות בגורלה של האימפריה הסינית לא חדלו לשאוב השראה מספרותם הקלסית , בדומה למה שעשו חכמים במקומות אחרים כשעסקו בפירוש כתבי הקודש שלהם . ואכן , מלאכת הפרשנות העשירה של הקנון , הביאור והפענוח החוזרים ונשנים זה אלפיים שנה , מהווים את עיקר חיי הרוח של סין בכל תולדותיה . סמכותם של הספרים הקנוניים יסודה באמונה שקונפוציוס עצמו חיבר כמה מהם או ערך אותם . אין צורך לעסוק כאן בשאלה אם אמנם כך היה . חשוב יותר לענייננו עצם הדבר שכמה טקסטים עתיקים יותר , המשולבים ביצירות המופת , ככר הוזכרו 'במאמרות' ( לון יו ( ' של קונפוציוס ובכמה ספרים מאוחרים מעט יותר . קונפוציוס הזכיר את ' ספר השירים' ( שה ג'ינג ) ואת 'ספר המסמכים' ( שו ג'ינג או שאנג שו , ( וגם הוא וגם מנציוס , שנולד כמאה שנה אחריו 289-371 ) לפני הספירה בקירוב , ( אהבו לצטט מתוך 'ספר השירים' ( לדוגמה : מאמרות א , 15 : ח ; 2 : מנג דזה ב חלק א , 3 : א חלק ב . ( 4-3 : אפשר אפוא לשער ששני הטקסטים האלה כבר היו ידועים היטב במאה החמישית והרביעית לפני הספירה , ואף היו שגורים בפיהם של אנשי ספר . הפילוסוף סו'ן דזה , שחי מאוחר יותר 238-298 ) לפני הספירה בקירוב , ( הזכיר גם הוא את 'ספר המסמכים' ואת 'ספר השירים , ' וכן את ' דברי ימי האביב והסתיו' ( צ'ון צ'יי , ( ספר רשומות היסטוריות המיוחס לקונפוציוס ועוסק בתולדות ארץ מולדתו לו , את 'רשומות הטקסים' ( לי ) ואת 'ספר הנגינות' ( יו'אה . ( סו'ן דזה נזקק למונח 'קאנונים' ( ג'ינג ) כשהציע להשתמש בחמשת הטקסטים הללו ללימוד ( סו'ן דזה א . ( 25 : תלמידו , הפילוסוף הלגליסט חאן פיי דזה ( מת ב 233 לפני הספירה ) ציטט אף הוא מתוך 'דברי ימי האביב והסתיו' ' ) האן פיי דזה' ב . ( 14 : ומחבר הספר 'מסורת דזואו' ( דזואו ג'ואן , ( אחד משלושת ספרי הפירושים של 'דברי ימי האביב והסתיו , ' שחובר כנראה כבר במאה החמישית לפני הספירה , הביא כמה מובאות מתוך 'ספר התמורות' ( אי ג'ינג או גיר אי ) אף על פי שקשה כיום לקבוע איך נראה הטקסט המקורי בתקופת חיבורו של 'מסורת דזואו . ' ואולם המונח 'ששת הספרים הקנוניים' ( ליו ג'ינג , ( המוזכר בפרק ה 14 של החיבור הדאואיסטי 'ג'ואנג דזה , ' מקורו בתאריך מאוחר יותר . הפרק הזה הוא אחד מן הפרקים המכונים 'חיצוניים' בכתבי ג'ואנג דזה , שחוברו קרוב לוודאי בתקופה מאוחרת יותר . ספק גדול הוא אם
|
|