|
|
עמוד:10
לזהות צורות מעין אלה עם סוכנים חברתיים ספציפיים . לפי מתודה זו לא מדובר , לפיכך , בצורות שאליהן הגיע באמצעות ניתוח אינדוקטיבי , וגם לא בצורות שהניח את קיומן מראש , כלומר , צורות א פריוריות , אלא 2 בניתוח אינטואיטיבי אידטי . צורת המחשבה של זימל מקרבת את כתיבתו גם מהיבטים אחרים אל כותבים מאוחרים ממנו , יותר מאשר אל חלק מבני תקופתו . נקודת המוצא של תורת הידע שלו בכלל היא רלטיביסטית , לא במובן שהוא חותר להראות שהכול יחסי - רחוק מכך - אלא במובן שנקודת המוצא שלו היא העדר בסיס טרנסצנדנטי למציאות . תורת הידע שלו גורסת , כי "כדי שלא לשים גבול דוגמטי לחשיבתנו יש להתייחס לכל נקודה , שאליה הגענו 3 אחרונה , כאילו היא הנקודה שלפני האחרונה . " מכאן , שאת הקבוע ניתן לעגן רק ביחס למה שהוא אימננטי לעולם האנושי , שהוא , לפי הגדרתו , רלטיבי . גם במישור מעשי יותר פיתח זימל צורה של דיאלקטיקה שלא חתרה ולא הובילה את התיזה ואת האנטיתזה אל סינתזה באיזה מישור גבוה . 2 כותבים שונים , בזמנו של זימל ואחריו , ראו את מושג הצורה של זימל כמצוי באמביוולנטיות עמוקה . לדוגמה , ראו קרל מנהיים : Karl Mannheim , Structures of Thinking ( London and New York : . Routledge , 1982 ) , 106 בהערת השוליים הראשונה שלו לחיבור "חשיבותם של מספרים לחיים החברתיים" ( חיבור שהופיע בספרו סלעילללגיד' משנת , ( 1908 שאף היום עשויה להיקרא כשערורייתית , מבהיר זימל את דעתו על מעמדן של דוגמאות , באופן הבא : "אם לצורך בהירות מתודולוגית עלי לבטא את העניין בצורה מוגזמת , הייתי אומר שחשיבות הדוגמאות היא בכך שהן אפשריות , והרבה פחות מזה שהן אמיתיות ... [ הדוגמאות ] הן רק אובייקט של ניתוח , והעצם עצמו [ התוכן המציאותי של הדוגמאות ] בלתי רלוונטי . מה שחשוב הוא האופן הפורה והנכון של הניתוח , לא האמת ביחס למציאות של האובייקט , והוא [ הניתוח ] שמושג כאן או שלא . את הניתוח אפשר לערוך גם על בסיס דוגמאות פיקטיביות , שאת חשיבותן לפירוש המציאות אפשר להשאיר לידע העובדתי המקרי של הקורא Georg . " Simmel , "On the Significance of N umbers for Social Life " , in : Kurt H . Wolff ( ed . ) , The Sociologyof Georg Simmel ( New York : Free Press , 1950 ) , note 1 , 89 ( ההדגשה במקור . ( ( השתדלתי להביא הפניות באנגלית היכן שיכולתי . העורך . ( . 3 ראו . Georg Simmel , The Philosophyof Money , trans . David Frisby . ( Boston : Routledge . 1978 ) , 104
|
|