העלאה המונית על בואם של יהודי עיראק בשנות ה-50

עמוד:55

כנגד ממשלת עיראק , בעת שזר חקרה ועצרה את פעילי המחתרת הציונית , "יהדות עיראק , שגם קודם נתפסה כיהדות נרדפת , תוארה עתה כיהדות במצוקה קיומית קשה , על סף השמדה , שאנשיה בורחים על נפשם ושישראל היא מקום המקלט היחיד . תיאורים אלה באו לשרת את המאבק הפוליטי נגד עיראק , אך בה בעת הם עיצבו את תדמיתה של יהדות עיראק בציבוריות הישראלית . בפני יהדות כזו מובן , ששערי ישראל חייבים להיות פתוחים , אך במחיר כבד . יהודים אלה לא יתקבלו כעולים גאים אלא כפליטים נידחים וחייבי תודה למציליהם . תדמית זו תאמה היטב את התפיסה הפטרונית המתנשאת שאיפיינה את יחסי היישוב עם יהודי עיראק בשנים עברו , והשתלבה בה" ( אסתר מאיר , . ( 1993 : 215 בישראל : משבר הנהגה מתמשך ומעמיק בשנות השלושים של המאה התנסה היישוב היהודי בקליטה של גל אחר של יהודים שהגיעו לא כתוצאה מאידיאולוגיה ציונית , אלא בעקבות הרעת מצבם בארץ מוצאם . הכוונה ליהודי גרמניה שבאו לאחר עליית היטלר לשלטון . על השוני בגורלן של שתי קבוצות יהודים אלה ניתן ללמוד מדברי הסיכום של יואב גלבר במחקרו על עליית יהודי מרכז אירופה וקליטתם בשנים ? 1933-1948 "התמזל מזלם של עולי מרכז אירופה ובשנים הראשונות עלה בידם להביא עמם אמצעים משלהם ולהשפיע גם על חלוקת המשאבים הלאומיים שגוייסו למענם . זכתה עלייה זו והיתה לה הנהגה ציונית שהיתה מקובלת עוד בארץ המוצא . בחלקה הקדימה הנהגה זו ועלתה ארצה והקימה בה תשתית של ארגון עצמי , שהוכיח את חיוניותו בקליטת ההמונים שהגיעו אחריה . בארץ הפכה הנהגה זו גם להנהגתם של רבים מן העולים שלא הכירו בה בגרמניה או באוסטריה . בכך נבדלה עלייה זו מגלי העלייה שלאחריה , שבאו בלא הנהגה ובלא אמצעים , ולפיכך היו תלויים תלות כמעט מוחלטת במימסד הקולט" ( גלבר , . ( 1990 : 616 בגרמניה , התנועה הציונית פעלה , בגלוי , עוד מן המאה התשעעשרה . ציוני גרמניה היו שותפים מלאים ומרכזיים בניסוח ובגיבוש של הפרוייקט הציוני . עד למלחמת העולם הראשונה היתה גרמניה

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר