|
|
עמוד:136
חטיבות הביניים , שתפקידם המרכזי היה להעניק שש שנות לימוד תיכוני , באמצעות מורים בעלי השכלה אקדמית , לתלמידי התיכון - שבאותן שנים היו ברובם הגדול אשכנזים בני השכונות המבוססות בישראל ( סבירסקי , 1990 = פרק ; 6 לוי , . ( 1987 את המחנה השני ניתן לכנות כשם "חסידי הטיפוח . " דוברם המובהק היה באותן שנים משה סמילנסקי , שפיתח תפיסה שלמה של חינוך מפצה , המבוסס על צעדים מיוחדים המיועדים לחלק החלש של האוכלוסיה ( ר' סבירסקי , 1990 : פרק . ( 5 כמסגרת זאת פותח המנגנון הגדול של תכניות מיוחדות לתלמידים שהוגדרו כ"טעוני טיפוח , " החל מספרים וחומרי לימודי מיוחדים , דרך תכניות טיפוח לגיל הרך כדוגמת "האתג"ר" ו"הט"ף , " וכלה בתכניות העשרה ותיגבור למיניהן , אם במסגרת בתי-הספר עצמם ואם במסגרת של מוסדות חוץ-ביתספריים כדוגמת המתנ"סים . פירוק הכיתה להקבצות , יש לציין , הוא שיטה המפגישה את שתי התפיסות . מצד אחד , השיטה מאפשרת לקבץ בנפרד את התלמידים " הטובים" ולהעניק להם חינוך הראוי לאליטה , על-ידי העמדה לרשותם של מיטב המשאבים של בית-הספר . ניסוי הל"מ-ל"ר היה , כאמור , צעד בכיוון זה . היסטוריון ההקבצות , אברהם ירון , כתב כי לניסוי זה "היו תוצאות חשובות . הוכח שניתן להעלות את רמת הלימודים במתמטיקה לפחות בחלק של אוכלוסיית התלמידים . " מצד שני , שיטת ההקבצות מאפשרת לבודד את התלמידים "החלשים" ולהעניק להם מגוון של תכניות ואמצעים המיועדים למי שמוגדרים כ"טעוני טיפוח . " אברהם ירון , בהמשך ישיר לדברים שלעיל על ניסוי הל"מ-ל"ר , כתב בעניין זה כי ... " הניסוי , עם כל חשיבותו , לא נגע כלל בבעיה שהתחילה להעסיק את ציבור המחנכים בישראל באותן השנים , בעיית 'טעוני הטיפוח "' ( ירון , . ( 1970 : 71 באופן רשמי הונהגה ההפרדה להקבצות לראשונה באמצע שנת הלימודים . 1964 באותה שנה הונהגה ההפרדה 170-ב בתי-ספר , בסך כולל של 470 כיתות . בתוך 4 שנים הורחבה השיטה 2 , 390-ל כיתות 512-ב בתי-ספר ( שם לשם . ( ההקבצות הונהגו בבתי-הספר בשכונות ובעיירות הפיתוח : בשלוש השנים הראשונות , כותב אברהם ירון , " היתה ההקבצה מיועדת בעיקרה לבתי-ספר שהוגדרו כ'טעוני
|
|