|
|
עמוד:319
שנמשכה גם בשנות השבעים וחלק מהשמונים , אחרי הקיפאון בשיעורי הצמיחה הכלכלית . השיפור המוחלט ברמת החיים העממית וההתעשרות המהירה של קבוצות רבות ומגוונות ממשיכים להסביר מדוע לא הפכו היחסים הפוליטיים בין "עליונים" ו"תחתונים" בחברה למאבק פוליטי מעמדי , האף שפער ההכנסות התרחב מאוד . נוסף על כך הקלה ההתפצלות הפוליטית מפלגתית , העדתית הדתית והלאומית על שליטתו של הממסד במתחים מעמדיים . תנאי המיליטריזם הגבוה ( אחרי ( 1967 הצמיחו כפיטריות אחר הגשם את האולטרה לאומיים בכל האגפים — במערך , במפד"ל , במרכז האזרחי , ובימין המסורתי , ולצידם הצמיחו מפלגות וארגונים התנחלותיים גזעניים . הרב מפלגתיות לא התבטלה , הדתיים מפוצלים ובימין הקיצוני מספר מפלגות קטנות . קיימות קבוצות ומפלגות אופוזיציוניות התומכות בפוליטיקה של נסיגה ושלום ישראלי פלסטיני , ומהן שהתארגנו רק לאחרונה , אבל נדמה שביחס לסיכוי לשינוי — אפשר לומר שבתנאים הקיימים "נעול" מערך הכוחות הפוליטיים על מיליטריזם , על עליונות צבאית שקשה לדעת את גבולותיה , על המשך הכיבוש והמשך הסיוע . אם להתייחס בעקבות פול סוויזי ל"הווה כהיסטוריה" הרי , על סמך התקדימים של שתי הנסיגות מסיני , אפשר לצפות כי השינוי , כאשר יבוא , יתחיל כנראה בלחץ אמריקני באמצעות תנאי הסיוע הפוליטי , הכלכלי והצבאי . עד כה ( 1985 ) תוגמלו על ידי האמריקנים אפילו מלחמות לא כל כך מוצלחות ( כמו לבנון א' ולבנון ( 'ב ביד כלכלית ופוליטית רחבה ( הקשר לרווחי הנפט ומכירות תעשיות הנשק שהאמריקנים , וגם אחרים , קצרו באיזור , אינו נעלם מעינינו , אלא שאין זה נושא הדיון הנוכחי . ( אין ספק שמדינה " המכורה" לסיוע ולחסות מראשיתה פתוחה ביותר ללחצים של קיצוץ , הרעת תנאים , או ביטול הסיוע , למרות שהרטוריקה הלאומית מלעיטה את הציבור בהבטחות מנוגדות . לעומת זאת , מלחמות , וגם תנועת ההתנגדות הפלסטינית , ניגודים פנימיים בצמרת השלטון הישראלי , ניגודים מפלגתיים ומעמדיים , נראים כניתנים לדיכוי או לאיזון , ובסופו של דבר לשליטה פוליטית . רבים מהנתונים שהובאו מקלים על האבחנה בין הכלכלה המדינית של ישראל לבין זו של חברות ומדינות אחרות . כך למשל הדמיון של ישראל למה שמכונה "קפיטאליזם מדינתי" . ( state capitalism ) הממשלה מרכזת בידה שליטה מכרעת בחיים הכלכליים והשכבה העליונה היא תישלובת ביורוקרטית עיסקית . בולטים במיוחד הנתונים המזהים את ישראל בשורה הראשונה של מדינות "חסות" או תלות . מחצית מהזמן המדינתי שלה ישראל היא "מדינת כיבוש , " וכל זמן קיומה היא מדינת מלחמות ( חמש וחצי מלחמות בפחות מ 40 שנים . ( עוצמתה של ישראל מסייעת לארצות האיזור לבזבז חלק ניכר מאמצעיהן על "בטחון . " היא משולבת במערך האימפריאליסטי האמריקני באיזור , אך בדומה למדינות מטרופולין קולוניאליות , היא גם מדינת רווחה ומדינה דמוקרטית כלפי אזרחיה . אך אם בהווה רב הדמיון בין מדינת ישראל לבין מדינות אחרות , מהן מתפתחות ומהן מפותחות , המאכלסות את איזור ההשפעה הפוליטי צבאי האמריקני , הינה במוצאה היה לישראל ייחוד . היא היתה חברה שפיתחה את הנוגדן החברתי החזק ביותר ללאומנות , למיליטריזם , לנישול . הסברנו את האלטרנטיבה הסוציאליסטית , את המאבק בה ואת הנסיגה המהירה ממנה , וכפי שציינו נעשו דברים אלה מנימוקים מכניסים . שכן , בניגוד לסוציאליזם היו הממלכתיות והמיליטריזם מהלכים שלא חייבו ויתורים , אלא , אדרבא ,
|
|