|
|
עמוד:321
. 6 חלוציות , הסתפקות במועט , התלהבות נעורים , נכונות להקרבה , אידיאליזם לאומי , ושאר מרכיבי התנהגות , אמונה , או גיל , שצוינו בעבודות הנ"ל , אינם מאפיינים מספיקים . יתר על כן , הזהות האידאית וההשתייכות הארגונית היו בעלי חשיבות רבה מאוד לתנאי הקיום והפעולה של גופים פוליטיים אלה . טשטוש פרוגרמטי או מחלוקת רעיונית היוו פעמים רבות גורמים לפיצול ארגוני . אי לכך אין החוקר יכול להסביר אותם על ידי רדוקציה של זהות רעיונית סוציאליסטית למרכיבים כמו גיל , התנהגות , מוסר אישי וכדומה . במסתו על המתודה מתייחס סרטר לרדוקציה המחקרית כאשר הוא מבקר את הנכונות של חוקרים להסתפק בזיהוי "ביורוקרטי" של התופעה ההיסטורית חברתית תוך "ליקבידציה של האיחוד" שלה , Sartre ) . ( 1968 : 28 , ר . בהתייחסותנו לתנועה הציונית הסוציאליסטית בארץ השתדלנו להציג את הנתונים האוניברסליים ועם זאת , כעצתו המתודית של סרטר , לא לגרוע מהצגת "הייחוד שבהווייתה השלמה" . ( Sartre , 1968 : 25 ) . 8 חולשתם הפוליטית ואורח קיומם הצנוע ביותר , נטרלו כנראה הופעת מימדים של פטרוניות ( פרויס , . ( 1927 . 9 פטאי ב 949 ו ( Patai ) וזוריק שלושים שנה אחריו ( Zureik , 1979 : 41 ) לא התייחסו למורכבות של השאלה הנדונה . ספאראטיזם כעיקרון ובפוליטיקה מעשית עומד בסתירה להשקפה ולהוויה הקומונאלית , ואם כי היו נסיבות מקלות רבות , פוליטיות , כלכליות , בטחוניות וכר הסתירה נשארה בעינה . המודעות לסתירה וביטויים לשאיפה לתת לה מענה תנועתי מתקדם מופיעים לדעתנו לא רק בתגובות של קבוצות ומנהיגים רדיקליים כמו סידני , ( Sereni , 1935 : 285-287 ) או חזן ( Hazan . 1936 : 235-245 ) אלא גם בפוליטיקה של עבודה עברית . לאניטה שפירא (! 977 ) דעה המנוגדת לזו המובעת כאן . . 10 מקבילות מעניינות ליחסים בין ערבים ויהודים בתקופת המנדט מצאנו דווקא בספר העוסק ביחסי יוונים ותורכים קפריסאים טרם הפלישה התורכית לאי . ( Attilades , 1977 ) . 11 נקודה זו נדונה בספרו של מרגלית . ( 1966 ) . 12 אייזנשטאדט למשל מתמקד ב"שינוי מצבה הסטרוקטוראלי פונקציונלי של העילית" מ"עילית חלוצית לעילית שלטת" ;( Eisenstadt , 1970 : 678-79 ) הורוביץ וליסק מוצאים את העילית ממוקמת במרכז הפוליטי ששליטתו במקורות מבטיחה את היציבות הפוליטית של הפריפריה ושל המערכת כולה ואת המעבר החלק מ"המדינה בדרך" למדינה ;( Lissak and Horowitz : 1978 : 211-12 ) שפירא בוחן את ההתפתחות ההיסטורית של אחדות העבודה ( 1929-1919 ) במונחים של מאבק לשלטון וחיסול מתנגדים בדרך אליו , הפונקציה של המנגנון והאידיאולוגיה הפוליטית היא לשרת מטרה זו . ( Shapiro , 1976 : 254-56 , 5-6 ) ביקורת על המכאניות של ההסבר הפוליטי של שפירא מצויה אצל לויטה . ( 15-27 : 1976 ) אהרונוב דן במפלגות הפועלים במונחים של סיעתיות פוליטית ורואה את הצלחתן בהנהגת "שיטות גמישות לרוטיניזציה של יחסים בין קבוצות יריבות סמויות" ;( Aronoff , 1977 : 377 ) וספרן מוצא כי "המבנה הפוליטי הישראלי עבר טרנספורמציה הדרגתית ... שפינתה מרחב לקונצנזוס פוליטי רחב . ( Safran , 1981 : 170 ) " . .. באשר למקורות השינוי אייזנשטאדט מציינים כפרטיקולריות עדתית "דאידיאולוגיזציה כללית" וההשפעות של תהליכי ספציאליזציה ודיפרנציאציה ( שם , . ( 680-82 12 ב . בגירסתה הראשונה הובאה עבודה זו בכנס האגודה האנתרופולוגית בוושינגטון בשנת , 1982 ובמלואה שנה לאחר מכן ב 1983 בכנ 0 בין לאומי בנושא הביורוקרטיה שהתקיים בניו יורק . כלומר , שנים לא מעטות לפני הופעת עבודותיהם של שמחה פלפן ( Flapan , 1987 ) ואחריו של בני מוריס . ( Morris , 1989 ) לכן נאלצנו להתייחס לעבודותיהם בדרך של איזכור בלבד . . 13 השימוש שלנו במונח "טובת המדינה" ( Raison d'Etat ) בהקשר הנדון הושפע מאורח הטיעון של בובר בוויכוח עם בן גוריון במרץ . 1949 בכנס הסופרים עם ראש הממשלה ( בובר , , ( 1982 בובר כלל בטובת המדינה את ההתייחסות האחראית לפתרון בעיית הפליטים . . 14 המדיניות כלפי המיעוט הערבי לא היתה פרי התפתחות הדרגתית כפי שהקורא יכול להתרשם מעיון בספרו של לוסטיק ( 1985 ) למשל . המדיניות נקבעה בשנה הראשונה : ממשל צבאי , אי שבות והפקעת אדמות . במשך השנים בוטלו כמה מהאפליות הבולטות כלפי האזרחים הערבים שנכללו בחוקי הממשל הצבאי וביטולו המלא היווה את המטרה העיקרית למאבק הפוליטי היהודי ערבי והערבי , Rosenfeld ) . ( 1978 . 15 דוגמה להצעות ותוכניות אלה יוכל הקורא למצוא אצל השומר הצעיר , ; 1947 גרנובסקי , ; 1948 וייץ , . 1948 . 16 ההבדלים והמאבקים בין הימין והשמאל בתנועת הפועלים נגעו ברוב תחומי העשייה החברתית והביטוי הרעיוני וקשה לחשוב על תחומים שהיו מנותקים מהשפעתם . בהכללה אפשר לומר כי מפא"י תפסה בשלב מוקדם את עמדות המפתח בהסתדרות , כמוסדות הציבוריים והתחזקה כמפלגה פרלמנטרית בעוד
|
|