|
|
עמוד:292
השאירה את התחומים המרכזיים והרווחיים ביותר כמו יבוא , מסחר סיטונאי וקימעוני ובנקאות כעסקים פרטיים . רמת המחייה של הפועלים השכירים נלחצה למטה בשל חוסר עבודה ( שלא נפטרו ממנו אלא אחרי המלחמה השנייה , ( 1956 ) ולקראת סוף העשור , ( ובשל הקלות היתרה שבה המיסוי פועל על השכר בהשוואה להכנסות שלא משכר , אם כמיסוי ישיר על הכנסה ואם כמיסוי עקיף על סחורות ושירותים . המעמד המיסויי והעסקי המועדף שהממשלה העניקה לסקטור הפרטי לא היה כלל ביטוי לכוחם הכלכלי והפוליטי של בעלי העסקים והבורגנות המקומית . כוח כזה לא היה להם בעשורים הראשונים . ייתכן שההעדפה הממשלתית הודרכה על ידי ההשקפה ש"נשתלה" אז באקדמיה לפיה רווחיו של המעמד הבינוני יהוו את הקפיטאל העתידי , והצטברותו תממן את ההרחבה והפיתוח הכלכלי . על כל פנים , הממלכתיות המפא"ית דאגה למעמד הבינוני , וכרגיל גם הוא דאג לעצמו . ההגנה הפוליטית על העסקים והרווחים הפרטיים סייעה כנראה בעיקר לביקוש אינפלציוני , שוק שחור , מחירים גבוהים לנכסי דלא ניידי , ספסרות מטבע והברחת הון לחו"ל . המעניין במקרה שלפנינו הוא שהמדינה שמרה על הזכויות הקפיטאליסטיות גם בתקופה הקצרה שבה היתה כלכלתה תלויה תלות קריטית בארגון מקורות הפנים , ובגיוס מטבע החוץ שבידי אזרחיה . זאת משום שעד 1953-4 היה סיוע החוץ בקימוץ ביחס לצרכים , ובעיקר מאוד לא ודאי . בלחץ הגרעונות הגבוהים צימצמה הממשלה בהוצאותיה בעבודות יזומות , לא הנהיגה ביטוח לאומי לאבטלה ( לוטן , , ( 100 : 1973 קיצצה בסובסידיות למזון והגבילה את העלייה . על הפרק היה קיצוץ בהוצאות הבטחון , ולפי גירסאות מסויימות אף הוחל במשהו מעין זה . אולם , כיוון ההתפתחות לא היה להחרפת הניגודים הפנימיים בתוך המערכת . ההקלה מהמחסור ומהלחצים החמורים של שנות , 1948-53 שנבעו מהוצאות המדינה וגרעונותיה , באה מבחוץ . כלומר , לא בזכות הצלחת מדיניות המיסוי של הממשלה , למשל , או משום ששמה ידה על רווחי יתר , או משום שהעמיקה מעורבותה היצרנית , ואף לא משום חזרה למדיניות של צבא עממי , או נקיטת מדיניות של שלום וקיצוץ בנשק . בעבודה מאוחרת היטיב להצביע על הגורם הנגיד הראשון של בנק ישראל : "על פי מספר תחזיות מדוייקות על עתידה של כלכלת ישראל ... צריכים היינו להיכשל כבר לפני ימים רבים . אך למרות שכל הנבואות השחורות פרט לאחת התאמתו , ביטל הגורם האחד הזה את חשיבותם של הגורמים האחרים , גורם זה היה יבוא הקפיטאל" ( הורוביץ , . ( 65-66 : 1970 נקודת התפנית היתה כאמור בשנים הראשונות . ההתמודדות הפנימית נבלמה בשלב קל למדי והצנע של 1953 פינה מקומו לשפע של . 1954 ההצלה מהצנע ומהקיצוב , מהפגנות "לחם ועבודה , " מהפקחים ומהפיקוח , מהשוק השחור ומהבריחה וחוסר הנכונות של הסוחרים , הקבלנים ואחרים להשקיע את ההון העצמי שלהם , באה מבחוץ וחוללה שינוי רציני . "אורחים מן החוץ שביקרו בארצנו לפני שנתיים שלוש וחוזרים אלינו עתה אין קץ לתמהונם על השינוי הרב בין מצבנו אז לבין מצבנו עתה . אז היו החנויות ריקות מסחורות , משטר חמור של קיצוב , מחסור חמור אף בעניינים חיוניים ... פרחו עסקי השוק השחור ... כל זה נשתנה תכלית שינוי ... החנויות מלאות ... הפיקוח נעלם ... מה פרוש כל השפע הזה " . .. שואל ראש הממשלה והוא עונה ו "בשנה שעברה זרמו כל מקורות מטבע חוץ בזרם חזק ומאוחד במידה שלא היה כמוה וספק אם שוב יהיה כמותה בתולדות המדינה 310 , 000 , 000 ... מיליון דולר ( מענק ממשלת ארה"ב 74 מיליון , שילומים , 60 מוסדות לאומיים , 65 מילווה פיתוח 32
|
|