|
|
עמוד:260
הקשרים הנרקמים ביניהם ? האם נמתחת השוואה היסטורית סוציולוגית בין הסכסוך הישראלי ערבי לבין סכסוכים אחרים , ואם כן —על איזה בסיס ועם אילו סכסוכים נעשית ההתייחסות ? במטריצה הבאה אני מציע סכימה ממיינת , המסכמת את התחומים הקיימים של מחקר ישראלי ואף את ה"חסרים" במחקר , היינו תחומים שאין עוסקים בהם או שאין מבינים אותם בזיקותיהם ההדדיות . טענתי היא שלימוד מקיף של השלכות הסכסוך על התצורה החברתית הישראלית מחייב שדה מחקר משולב , המאפשר עיסוק בכל שלושת המרכיבים במסגרת אנאליטית אחת . כל קטיגוריה של תחום מחקר ממוספרת ומוסברת להלן : קטיגוריית מחקר . ( 1 ) בגישה זו מבינים את מושג "החברה הישראלית" כתואם את החברה היהודית ישראלית . ערבים בישראל מוזכרים רק באופן שולי ואינם מיוחסים למסגרת האנאליטית המסבירה , גם הסכסוך אינו מיוחס למסגרת הניתוח . שורשיו ומסורתו של טיפוס מחקר זה מצויים בתקופת היישוב . הכיוון של המדיניות הציונית בתקופה זו היה התפתחות נפרדת של המגזר היהודי , ובידול של החיים הכלכליים והחברתיים פוליטיים של שתי הקהילות , כתנאי הכרחי למדינה יהודית נפרדת בעתיד . המושג המנטאלי המרכזי של "ספאראטיזם" ( בידול ) הועבר גם למחקר , בידול אנאליטי במחקר הקדים את העצמאות הפוליטית . בהקשר זה המחקר עצמו היה מחולק . הקהילה הערבית , ההתפתחויות בתוכה והסכסוך , נלמדו בעיקר על ידי קבוצה מיוחדת של מומחים — " הערביסטים . " גישה זו המשיכה להתקיים ואחרי הקמת המדינה היתה לזרם המרכזי בשיח של מדעי החברה בישראל על החברה הישראלית . בזרם המרכזי של הסוציולוגיה הישראלית שדה המחקר הוא היהודים ומה שקורה להם . ההתפתחות של "היישוב" מיוחסת למצב היהודים במקומות אחרים בעולם ולהתפתחויות פנימיות בקהילה היהודית ( אייזנשטאדט , ; 1967 שפירא , ; 1977 הורוביץ וליסק , . ( 1978 הסכסוך , כהיבט הבסיסי ביותר של ההתפתחויות בפלסטינה , אינו משולב אנאליטית במסגרת התיאורטית של השיח הסוציולוגי : הוא אינו מובן כהיבט הטבוע במהותו של הפרוייקט הציוני . הוא אינו נתפס ומוסבר כמצב שההתנחלות היהודית עצמה מעוררת וממריצה ושאליו —אל הסכסוך —היא מתאימה את עצמה ומגיבה ככל שהוא מתפתח . הסכסוך אינו נתפס כתהליך מתמשך מעצב , שיצר את המבנה המוסדי והמנטאליות של התצורה החברתית הישראלית ( כמו גם את אלה של החברה הערבית הפלסטינית . ( הערבים והסכסוך מוצגים לכל היותר , אם בכלל , כתוספת חיצונית , מעין תוספתן , המסביר את עצמו על ידי תחומי מחקר קיימים וחסרים במסגרת הסוציולוגיה הישראלית r
|
|