|
|
עמוד:158
פועלים ממושמע לצורך קידום ההתיישבות הציונית . משימתה המיידית היתה לספק את כל הנחוץ לקליטתם הכלכלית והפוליטית של המתיישבים החדשים —החל מיצירת מקומות עבודה דרך אספקת שירותי בריאות , דיור , חינוך ואגודות צרכניות . המפלגות שהקימו את ההסתדרות ניסו קודם לכן לספק צרכים אלה על בסיס מפלגתי . הן קיוו שההסתדרות תשחרר אותן מתחרות זו ושהיא תתפתח לבסיס כוח אפקטיבי , שיוכל להתרחב כשיווצרו הזדמנויות לכך . כתוצאה של פשרה ( שבסופו של דבר שירתה את האינטרסים של מפלגת העבודה המתהווה ) התפתחה מערכת שלטונית מורכבת שמאפייניה : . 1 הכוונה מרכזית . . 2 אחריות הנבחרים והפקידים הממונים כלפי מפלגות האם ולא כלפי ציבור החברים . . 3 ייצוג פנימי של מפלגות הפועלים בהתאם לכוחן היחסי בבחירות הכלכליות להסתדרות . . 4 הבטחת השליטה למעשה למפלגה שיכולה היתה לגבש רוב , אם לבדה ואם באמצעות קואליציה . בשנות החמישים כבר היה ריכוזו של המשא ומתן הקולקטיבי לאחד מתפקידיה החשובים של ההסתדרות . מאידך גיסא , הזרם המרכזי של הנהגת הפועלים כבר נטש את רוב התכנים הסוציאליסטיים שלו והשלים עם הכלכלה הקפיטאליסטית . לפי מבחנים מקובלים להערכת עוצמתם של אירגוני פועלים , יכולה היתה ההסתדרות להתגאות בכוחה ובהשפעתה . בסוף שנות החמישים , כמו גם בשנים האחרונות , ייצגה ההסתדרות כ 85 % ממקבלי המשכורת בארץ במשא ומתן הקולקטיבי . כמו כן משרתת ההסתדרות 70 % מן האוכלוסיה באמצעות קופת חולים הכללית . בתחום השירותים החברתיים אין ההסתדרות מסתפקת בעמדתה הדומינאנטית במתן שירותי בריאות אלא שולטת גם בתחום הפנסיות המשלימות . יש לה תפקיד חשוב בתחומים שונים כגון : מועדוני ספורט ומעונות יום . כרבע מן האוכלוסיה המועסקת בישראל עובד במפעלים חקלאיים ותעשייתיים או מסחריים בבעלות ההסתדרות או באלה המסונפים אליה . אלא שההסתדרות לא פעלה בכל התחומים הללו כאיגוד מקצועי . הקו המנחה של הנהגת ההסתדרות היה השילוש עם מדינה מפלגה . מדיניות ההסתדרות נקבעה בצמרת מפא"י , שם היתה לאנשי המפלגה בממשלה השפעה מכרעת . רוב חברי ההסתדרות הצטרפו ( ועדיין מצטרפים ) אליה לא מתוך בחירה אלא מסיבות הזרות לאינטרסים שלהם כחברי איגודים ( לרוב כדי לזכות בשירות רפואי או בשל היותם עובדים הסתדרותיים , דבר המחייב את חברותם בה כתנאי להעסקה . ( על אופיה של ההסתדרות מעידה העובדה , שהחברים משתייכים ישירות לאירגון הגג הקובע לאילו איגודים ישתייכו . יתר על כן , מנהיגי האיגודים הארציים , כמו מנהיגי מרכז ההסתדרות , ממונים בחלקם על ידי המפלגה ( למעט איגודים של בעלי המקצועות החופשיים . ( בעשור הראשון למדינה , השתמשה מפא"י ברוב שלה בהסתדרות לא רק כדי להשיג שליטה כמעט מוחלטת בעמדות המפתח במוסדות המרכזיים והאזוריים של האירגון , אלא גם על מנת להשתלט על רוב ועדי העובדים המפעליים . ועדים אלו שימשו לא רק כזרוע של ההסתדרות בשטח אלא גם כמכשיר לפעילות ספונטאנית של איגוד מקצועי . ואולם , הפוליטיזציה הגיעה גם לרמה זו . עד מהרה הצליחה מפא"י לסלק את פעילי המפלגות שמשמאלה , ששלטו בחלק לא מבוטל מוועדי העובדים הוותיקים . כמו כן הצליחה מפא"י לקדם את אנשיה לעמוד בראש ועדים של עולים חדשים . ברגע ששליחי המפלגה החזיקו במשרות אלו , הם ניצלו את ההטבות שבהן שלטו : ( כגון : הלוואות , המלצות לקידום בעבודה וכר ) כדי להנציח את השפעתם .
|
|