|
|
עמוד:113
וכך , כישלון הפועלים היהודים בנסיונם הראשוני לפלח את שוק העבודה במושבות היהודיות הביא בסופו של דבר לאסטרטגיית פילוח שוק מקורית הן בשוק הקרקע והן בשוק העבודה . "ההתיישבות העובדת , " כפי שקרא לעצמו המיגזר החקלאי הקומונאלי והקואופרטיבי של תנועת העבודה , היוותה בעצם "פלח שוק" נפרד ונבדל אשר עמד במרכז הפעילות המשקית היהודית בכללה ואשר בו נפתרה הבעייה היסודית שבה אנו עוסקים — סיפוק תעסוקה ורמת מחייה גבוהה יחסית " ) אירופית ( " לעובדים מן הקבוצה הקולוניאלית , תוך דחיקתם משוקי הקרקע והעבודה של מתחרים מקומיים בכוח או בפועל . פרוייקט ההתיישבות הציוני בפלסטינה נידרש לגבש צירוף מיוחד של פתרונות הן כדי להתגבר על המיכשולים העומדים ברגיל בדרכן של חברות מסוג זה , והן כדי להתגבר על מיכשולים שהיו ייחודיים לתנאים המקומיים . רבות מן הבעיות שעמדו בפני קולוניות התיישבות טהורות היו דומות וכך אף רבים מן הפתרונות שנמצאו להן , אך התוצאה הסופית היתה כמובן ייחודית לכל מקרה . ההתיישבות הציונית בארץ ישראל נשענה על שני עמודי תווך : הקרן הקיימת לישראל ( קק"ל ) של ההסתדרות הציונית העולמית , והסתדרות הפועלים העברים . משימת הקק"ל היתה להוציא קרקע אל מחוץ לתחום השוק התחרותי ולהעבירה לבעלות יהודית , תוך מניעת הפיכות התהליך ( היינו רכישת הקרקע מחדש על ידי ערבים . ( בדומה לכך מטרת ההסתדרות היתה יצירת מקומות עבודה ומקורות תעסוקה מחוץ לשוק העבודה שבו נאלצו הפועלים היהודים לעמוד בתחרות עם פועלים ערבים זולים . שני הארגונים כאחד , הקק"ל וההסתדרות , מילאו , אם כן , תפקיד דומה בהתיישבות הציונית —ניטרול מנגנון השוק והעברת קרקע ועבודה לשליטה יהודית בלבדית . זאת במטרה להרבות את האוכלוםיה היהודית ולהפכה לרוב בארץ ישראל . המאפיינים הייחודיים של הקלוניזציה הציונית עד 1948 נדגיש שלושה היבטים בהתפתחותו ובצביונו של דגם ההתיישבות הציוני המוביל , זה שגובש על ידי תנועת העבודה ערב מלחמת העולם הראשונה ואשר מומש עד . 1948 ראשית , העלייה השנייה מרדה בדגם קולוניית המטעים האתנית שעיצבה העלייה הראשונה ( בנוסח הקולוניה הצרפתית באלג'יריה ) כיוון שלא היה בו להבטיח די תעסוקה , ובשכר מספק , לפועלים היהודים . תחת זאת היא גיבשה דפוס התיישבות קולוניאלי אחר —קולוניית התיישבות טהורה ( בנוסח הקולוניות האירופיות בצפון אמריקה ובאוסטרליה , ( שבה גם המעסיקים וגם המועסקים הם בני הקבוצה האתנית המתיישבת והשלטת בשטח . כיון שדפוס התיישבותי זה שירת את האינטרס הדמוגרפי הציוני , היינו משיכת הגירה המונית , הוא זכה לתמיכת ההסתדרות הציונית העולמית . ( Shafir , 1991 ) שנית , משמעות יצירת קולוניית ההתיישבות הטהורה היתה פילוח הכלכלה בארץ ישראל . אסטרטגיה זו יצרה משק נפרד , לצד משק המטעים של העלייה הראשונה ולצד המשק הפלסטיני . זאת היתה החממה שבתוכה צמחה המדינה היהודית העתידה . התפיסה הפונקציונליסטית מציגה את הכלכלה והחברה הפלסטינית והיהודית בארץ ישראל בנפרדות זו מזו וכמתפתחות כל אחת מתוך הדינמיקה הפנימית לה . בניגוד לכך גישת השוק המפולח , המיושמת בניתוחנו , אינה גורסת העדר זיקה בין הכלכלות והחברות אלא דווקא את ההיפך מזה — היא מתארת כיצד שתי כלכלות וחברות אלה צמחו מתוך
|
|