|
|
עמוד:75
העם היהודי , כאמור , מוצג כמצוי מחוץ למערכת הרלבנטית לניתוח היישוב . הורוביץ וליסק מונים כמערכות חיצוניות את השלטון הבריטי , את האוכלוסיה הערבית , ו"נוסף לכך , ובמובן מסויים , גם המערכת של התנועה הציונית בתפוצה" ( הורוביץ וליסק , . ( 221 : 1977 נשים לב לעובדה שהם מצמצמים את הדיון לתנועה הציונית —ולא לעם היהודי כולו . העם היהודי נכנס לתוך הדיון רק כאשר יש גל עלייה — אלא שאקט העלייה הופך את העולים מגורם חיצוני לגורם פנימי , וכך מתמקד הדיון בקורות העולים בתוך המערכת , מבלי שנלמד דבר על ה"חוץ . " בדומה לדיון באידיאולוגיה , השם נכנס לניתוח של המחברים שלנו רק כמקור מיסתורי של תשומות לתוך הכאן : מרגע שהתשומה נכנסה , אין להם יותר עניין בשם . אלא ששני שיקולים חייבים להביא להטלת ספק בגישה זאת : ראשית , העם היהודי נכנס לתמונה לעתים קרובות מדי —חמש פעמים , אם נספור על פי מנין העליות הגדולות , במשך ששים שנה . שנית , וחשוב יותר , לעליות הללו יש , לעתים קרובות , השפעה מכרעת על כיוון התגבשותם של דפוסי פעולה בארץ . דיונם של רוב המחברים שלנו בהשפעות של העלייה הרביעית הינו דוגמה טובה לכך . ודאי שכך הדבר לגבי תהליכים קצרי טווח , כגון גיאות או שפל כלכליים , כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדבריו של גלעדי על תקופת העלייה הרביעית : התלות של ההתפתחות הכלכלית , לפחות בסקטור היהודי , בכניסת אנשים והון מחו"ל , הגבירה את רגישותה של הארץ לגורמים חיצוניים הקובעים מימדי יבוא זה . מאחר וגורמים אלו היו תלויים במצב העם היהודי בגולה , הרי התוצאה היתה שהתמורות המחזוריות החריפות שציינו את הכלכלה pKn w , rv ^ K היו תוצאות תהליכים חיצוניים יותר מפנימיים . עם התגברות העלייה חלה גיאות כלכלית ואילו עם צימצומה בא משבר כלכלי , או לפחות נסיגה חמורה . ( גלעדי , ( 14-13 : 1973 כאשר השם הוא בעל השפעה רבה כל כך על הכאן , ולעתים קרובות כל כך , הרי שמתעורר ספק אם ניתן עוד להמשיך בניתוח תוך הפרדה זו : סביר יותר להרחיב את יחידת הניתוח , כך שהשם יהפוך לחלק אינטגרלי של כאן רחב יותר . האלטרנטיבה אשר המחברים שלנו מציגים היא ראיית ההיסטוריה הישראלית כהתפתחות אורגאנית , טבעית והדרגתית של ה"חברה הישראלית" כפי שעוצבה באופן היולי בתקופת העלייה השנייה , כאשר העליות הבאות אחריה "משתלבות , " מי פחות טוב , מי יותר טוב , במסגרתה . סיכומו של דבר , הבנת העליות השונות והשפעתן תהיה שלמה רק כאשר נראה את העולים כפועלים ( Actors ) בפני עצמם , ולא כתוספת חיצונית לחברה הישראלית . לשם הבנתם כפועלים בפני עצמם יש לדעת את מוצאם — ולצורך זה יש לכרוך את ניתוח ההתפתחויות בארץ עם ניתוח ההתפתחויות במושבות היהודית השונות . באשר להתנהגותו של השלטון הבריטי בארץ ישראל , הרי שהיא מוצגת בדרך כלל כעמידה מן הצד בכל אשר נוגע למהלך החיים הפנימי של היישוב היהודי ( וגם של הערבים ) תוך שמירה על האינטרסים הבריטיים החיוניים בלבד . כך , למשל , דאגו לפיתוח רשת כבישים ומסילות רכבת , ולשמירה על הסדר הציבורי . לכן גם השפעתו נתפסת כמוגבלת ביותר : אליבא דאייזנשטאדט , היא ניכרה בעיקר בתחום הליגלי ובתחום התרבותי , בייחוד בכל הנוגע לאוריינטציה תרבותית אל המערב ( אייזנשטאדט , . ( 49 : 1967 צורת פעולה זאת של השלטון הבריטי מוצגת בדרך כלל ללא הסבר כלשהו , כאילו זאת
|
|