|
|
עמוד:70
על הפער ... בין הגישה המבנית תפקודית וניתוח התהליך והשינוי ניסינו לגשר באמצעות ניתוח , שנקודת מוצאו היא המערכת הנחקרת בשיא בשלותה . לצורך בחינת התכונות החברתיות השונות שעליהן התמקדה תשומת לבנו השתמשנו בדגם של היישוב כפי שהוא היה בשלהי שנות השלושים ובשנות הארבעים . על בסיס תכונות אלו נקבעו המשתנים שהתייחסנו אליהם בניתוח תקופות קודמות ותהליכי שינוי מתקופה לתקופה . והם מוסיפים לאחר שורות מספר : במסגרת גישה זו עסקנו , איפוא , בבחינת אותן מגמות התפתחות שבניתוח רטרוספקטיבי אפשר היה לאמר עליהן שקבעו את דמות המערכת הפוליטית של החברה היישובית בתקופת השיא של גיבושה . גישה זו קבעה , כמובן , את ברירת העובדות ההיסטוריות שנראו לנו כרלבנטיות לנושא מחקרנו . ( הורוביץ וליסק , . 13 : 1977 הדגשות במקור . ש . ס ( . יוצא שהסוציולוגיה ההיסטורית שלהם עיקרה חיפוש בעבר אחר הגורמים המרכיבים של ההווה , כפי שהם ידועים מן ההווה . למותר לציין ששיטה כזו עוסקת בסופו של דבר בתיאור —חלקי גם הוא —של השתלשלות עניינים מסויימת ; אין היא עוסקת כלל בהסבר של אותה השתלשלות . אין היא מסוגלת לאמר מדוע חלה התפתחות מסויימת ולא אחרת . ההבנה ששיטה זו מובילה אליה היא הבנה שמשחק "פאזל" מספק , דהיינו , הידיעה כיצד החלקים מרכיבים את השלם . במקרה שלנו משחק ה"פאזל" מיוחד במינו -.מדובר למעשה בסידרה של "פאזלים , " כל אחד מתאר תקופה היסטורית נתונה . היכולת להרכיב כל "פאזל" כרוכה לא בהבנת מידת ההתאמה של כל מרכיב למרכיבים האחרים , אלא בידיעה מי מן המרכיבים מופיע ב"פאזל" המאוחר יותר —כאשר המפתח הסופי מצוי בידי בעל ה"פאזל" האחרון בסידרה . ההנחה שחברה היא ישות המגיעה ל"בשלות" מצוייה גם אצל אייזנשטאדט . אצלו בא הדבר לידי ביטוי במסגרת הניתוח הכללית שהוא מאמץ לעצמו , המסגרת של המודרניזציה . כדבריו , כוונתו היא לערוך ניתוח של "התפתחותה של החברה הישראלית כמקרה אחד של גיבוש חברות מודרניות" ( אייזנשטאדט , . ( 4 : 1967 המאפיין הבסיסי של מחקרי מודרניזציה הוא שהתוצאה הסופית ידועה מראש . זה מתברר מעצם המושג המרכזי : מודרנית הינה החברה שלי , החברה בה אני חי . מודרניזציה פירושה התפתחות לקראת מה שהנני כיום . אייזנשטאדט יודע כבר בראשית מחקרו מה דמותה של חברה מודרנית —מידה גבוהה של דיפרנציאציה , יכולת לקלוט שינויים , וכר ( שם , . ( 1 בעזרת ידיעה זאת הוא מסוגל לעקוב אחר תהליך הרכבת ה"פאזל" הסופי , כשהוא מציין מדי פעם אלו מרכיבים נשארים , ואלו מוצאים אל מחוץ למשחק , כפי שראינו בקטע המצוטט לעיל , בו אמר שהאידיאולוגיה הטהורה לא יכלה להשתמר לאחר התפתחות של מבנה מוסדי מגוון וגו . ' הווי אומר , האידיאולוגיה הטהורה , שהתאימה ל"פאזל" קודם , איננה מתאימה עוד לזה בו אחד מן המרכיבים הוא מבנה מוסדי מגוון , ועל כן היא מוצאת . אין הוא מסביר מדוע איננה מתאימה : הוא רק קובע את ההתאמה , על פי התמונה הסופית המצוייה בידיו . נוסיף כאן שמקורה של גישתם של אייזנשטאדט והורוביץ וליסק בניתוח הסטרוקטור פונקציונלי הפארסוניאני . ניתוח זה מבוסס על ההגדרה של חברה כמערכת , Parsons )
|
|