|
|
עמוד:31
( מין , גזע וכיו"ב , ( על בסיס של סטטוס ( מצב חוקי , מסורת איגוד מקצועית וכיו"ב , ( או על בסיס של אינטרסים ( פועלים מקצועיים מול לא מקצועיים וכיו"ב . ( במצב זה אפשרי כי קבוצת עובדים מסויימת תנסה לשמור על יתרונה היחסי על ידי סגירת פלח השוק שלה בפני קבוצות פועלים אחרות , או גם מצב הפוך , שבו קבוצת מעבידים תנסה לקיים שכר נמוך באמצעות אספקת עבודה לקבוצת עובדים מסויימת ולא לאחרות . אסטרטגיות כאלה יוצרות שוק עבודה שמתקיימים בו במקביל , אך בנפרד וללא אפשרות מעבר , פלחים שונים . ביישמו מודל זה טוען שפיר כי בעייתם העיקרית של פועלי העלייה השנייה היתה ההיצע של עבודה ערבית זולה ביותר , אשר הועדפה על ידי המעסיקים , ואשר מנעה מהפועלים את האפשרות להשיג שכר גבוה יותר . האסטרטגיה שבחרו בה לאחר מספר נסיונות כושלים היתה לפלח את השוק כך שתימנע תחרות בינם לבין הפועלים הערבים . מסיבה זו המאבק על תנאיה של העבודה העברית לא התרחש תוך מאבק עם המעסיקים היהודים אלא תוך הרחקת הפועלים הערבים . לשם כך נחוצה היתה ההתגדרות הלאומית וסגירת האגף היהודי של שוק העבודה בפני עבודה ערבית . התפתחות הלאומיות היהודית הניפרדת בארץ ישראל היא אליבא דשפיר פועל יוצא של אסטרטגיה מעמדית זו . בכך לא מסתיים הניתוח . מהרגע שבו צלח המאבק לעבודה עברית הוטלה על החקלאות הפרטית מעמסת עלות שלא יכלה לעמוד בה . פתרון אחד שנוסה על ידי המעסיקים הפרטיים , אך נכשל , היה הבאתם לארץ של פועלים יהודים שיאותו להשתכר כמו פועלים ערבים או רק מעט יותר , הלא הם היהודים התימנים . יוזמה זו קבעה את המיקום החברתי שיוקצה מעתה ואילך ליהודים המזרחים בחלוקת העבודה הישראלית — בתווך בין האשכנזים שמעליהם לבין הערבים שמתחתיהם . משכשלה יוזמה זו נכנס מאבק פועלי העלייה השנייה לשלב מתקדם יותר , ממאבק לכיבוש העבודה למאבק לכיבוש הקרקע באופן קולקטיביסטי באמצעות הון לאומי . מכאן ואילך יעקוף תהליך ההתנחלות הציוני את מנגנון השוק הקפיטאליסטי וייצור מעין חממה לגידולו העצמי , שאינה נתונה עוד לשבט ולחסד עיקרון הריווחיות . הנה כי כן , מאבקה של קבוצת פועלים אחת באחרת היבנה את הלאומיות הישראלית והכתיר את הפועלים כמממשים האפשריים היחידים של התוכנית הציונית . גולת הכותרת של הציונות הסוציאליסטית , הקיבוץ , לא היתה הדרך הישראלית לחברה אלטרנטיבית אלא הדרך הישראלית להתנחלות . האליטה הלאומית הישראלית של חקלאים לוחמים , הצברים , הקיבוצניקים , נוצרה תוך פילוח שוק העבודה ולא כפועלם של מתקני עולם . קימרלינג ושפיר שותפים לדעה כי המשך השליטה על השטחים שנכבשו ב 1967 מאיים לחסל את היסודות האזרחיים והדמוקרטיים בחברה הישראלית . קימרלינג מגדיר את תהפוכת 1967 כמעבר ממדינת לאום למדינה קהילתית ; Kimmerling , 1985 , 1989 ) קימרלינג , . ( 1993 במעבר זה הופרה החפיפה בין חברה למדינה , כאשר זו האחרונה שולטת על חברה אחרת . זוהי הסיבה להגדרה המחודשת של הקולקטיב היהודי ישראלי על בסיס פרימורדיאלי אתני . שפיר לעומת זאת גורס כי התרבות הפוליטית הישראלית החדשה משקפת את חבלי המעבר משיטת הקולוניזציה הטהורה המוגבלת בתביעותיה הטריטוריאליות ( שהיתה אופיינית לתנועת העבודה , ( לשיטת הקולוניזציה הטהורה המוחלטת ( האופיינית לימין הלאומני , ( שמבלי התחשבות בהרכב האוכלוסיה שואפת להתפשטות טריטוריאלית בלתי מוגבלת . בעיני שניהם חלוקה טריטוריאלית על בסיס הקו הירוק היא כיום הפתרון האפשרי וההכרחי היחיד לסכסוך הלאומי , ולאפשרות קיומן
|
|