|
|
עמוד:ח
באלה של לונדון ושיקגו , ( וההיסטוריוגרפיה היתה עיקר מפעלו . פינלי ומומיליאנו היו מגדולי ההיסטוריונים של המאה העשרים . ייבדלו לחיים ארוכים המחברים האחרים : פרנק וולבנק , ( Walbank ) זקן ההיסטוריונים הקלסיים בבריטניה היום וראש וראשון בין חוקרי ההיסטוריוגרפיה ההלניסטית ; אוסווין מרי ( Murray ) מאוניברסיטת אוקספורד ופיליפ הרדינג ( Harding ) מאוניברסיטת בריטיש קולומביה שבוונקובר , שניהם בעלי מוניטין כחוקרי ההיסטוריוגרפיה היוונית בתקופה הקלסית . הפרקים הראשונים של הספר מספקים רקע כללי על ראשית ההיסטוריוגרפיה היוונית ועל אופייה , ששורשיה במיתוס ובזיכרון . במאמרו 'מיתוס , זיכרון והיסטוריה' מסביר פינלי מדוע הציג אריסטו ב'פואטיקה' הנגדה בין היסטוריה לשירה : עד ימיו היו האפוס והטרגדיה ( הכתובה במקצב שירי גם היא ) החלופה של ההיסטוריה לשיח על העבר בספרות היוונית . אבל העניין באדם , בעבר ובזיכרון , ככל שהוא חיוני להופעת ההיסטוריה , אינו מספיק ליצירת היסטוריוגרפיה של ממש . לכך דרושים נתונים נוספים ו בדיקה שיטתית וביקורתית של עדויות , הסברים הגיוניים וממד של זמן הניתן למדידה . את היסודות האלה הניח הרודוטוס איש הליקרנסוס ושכלל אותם תוקידידס האתונאי , שהקפיד יותר מקודמו על ביקורת העדויות והשחית את כתובתו על לוח כרונולוגי מוצק ועל ניתוח הגיוני וחילוני במובהק . כתובתו של תוקידידס ממוקדת בניתוח המלחמה הפלופונסית שהתרחשה בימיו בין אתונה ובעלות בריתה לספרטה ובעלות בריתה , ותוקידידס אף השתתף בה עד שנאלץ לגלות מעיר מולדתו . מתוקידידס ואילך עסקה ההיסטוריוגרפיה היוונית ה'רצינית' בהבנת ההווה יותר מאשר בהבנת העבר . בהדביקו את התווית 'רצינית' לסוג מסוים של כתיבה היסטורית קבע פינלי דגם להערכה שאפשר להתווכח אתו , אבל אין ספק שחלק הארי של ההיסטוריוגרפיה היוונית מוקדש להיסטוריה בת זמנו של הכותב , ועם חלק זה נמנו יצירות מופת . במאמרו 'היסטוריוגרפיה פרסית , היסטוריוגרפיה יוונית והיסטוריוגרפיה יהודית' מראה ארנלדו מומיליאנו כיצד הושפעו היוונים והיהודים מהתרבות הפרסית בכלל , ומשיטת התיעוד ההיסטורי שלהם בפרט , אבל מדגיש שלמרות השפעה זו פיתחו היוונים והיהודים כתיבת היסטוריה שונה בתכלית מזו של הפרסים : לא דברי הימים של מלכים או של גיבורים יחידים עמדו לנגד עיניהם , אלא תולדותיה של קהילה מדינית . אולם בצד הדמיון בין ההיסטוריוגרפיה היוונית ובין זו היהודית תהום מפרידה ביניהן . ההיסטוריונים היוונים ביקשו לבדוק את מהימנות עדויותיהם ו הם היו ספקנים וביקשו לחקור חקירה — היא המשמעות הראשונה של המילה 'היסטוריה . ' הצביון הביקורתי והספקני של ההיסטוריוגרפיה המודרנית חב את חובו ליוונים , לא ליהודים . ההיסטוריוגרפיה היוונית צמחה
|
|