|
|
עמוד:9
במהלך המאה התשע עשרה הופיע תואר שם חדש למדינה - "מדינת לאום" nation- ) . ( state המדינה , כך נטען , צריכה לשקף אחדות של עם שיש לו טריטוריה ושפה משלו , וכן היסטוריה ותרבות משותפת . על רקע תביעה זו פתחו עמים , כגון הגרמנים והאיטלקים , במאבק ליצור להם אחדות מדינית בריבונות אחת . לעמים אחרים , הפולנים , ההונגרים , הצ ' כים והאירים , שימשה התביעה למדינת לאום עילה להתקוממות נגד שלטון זר . בסופו של דבר , לאחר תקופה ממושכת שבה נגררו אירופה וחלקי עולם אחרים למאבקים יוצאי דופן באלימות ובהרס , דומה כי רעיון מדינת הלאום ניצח , ודווקא בצורתו המתונה והשפויה . עשרים ושבע מדינות האיחוד האירופי , וגם המדינות שקמו מהתפרקות ברית המועצות ומיוגוםלביה לשעבר , הן מדינות לאום במהותן . אך חשוב להבחין שניצחונו של רעיון מדינת הלאום לא הוגבל לאירופה . על חורבות האימפריות של ספרד ופורטוגל באמריקה התארגנו , כבר מהעשור השלישי של המאה התשע עשרה , שמונה עשרה מדינות חדשות ואימצו להן במהרה את הסמלים שכל מדינה מתהדרת בהם - דגל , המנון ועיר בירה - וכן חוקה , ממשלה וייצוג על ידי שגרירים במדינות אחרות . למען האמת , העמים של מדינות אלו באמריקה הלטינית לא היו אלא ערב רב של אנשים ממוצאים וגזעים שונים . הם בוודאי חסרו את המורשת ההיסטורית עתיקת היומין ואת ערכי התרבות המשותפים שטענו להם האומות באירופה . ואף על פי כן "אומות" חדשות אלו כוננו מדינות לאום . הלאומיות שלהן נגזרה מהיותן " קהיליות מדומיינות , " כשם ספרו הידוע של בנדיקט אבדרסון ; ובהיותן מדינות לאום מדומיינות ייתכן שהן מהוות דגם לתהליך התגבשותן של רוב המדינות החדשות שקמו במרוצת המאה העשרים במזרח התיכון , באפריקה ובדרום מזרח אסיה . כמו מדינות אמריקה הלטינית בראשית דרכן ובהמשך , רבות מהמדינות החדשות סבלו מזעזועים חוזרים ונשנים , בעיקר כתוצאה מהתערבויות אלימות של הצבא בחיים הפוליטיים . מבחינה זו כל המדינות האלה שונות מארצות הברית , גם היא ישות פוליטית שפרקה את עולו של שלטון קולוניאלי - מאז ראשית עצמאותה היא גילתה איכויות של בגרות וריסון , לפחות בדרך ובצורה שעולים ומתחלפים אצלה הממשלים . מכל מקום , מדינות הלאום שקמו לאחר המהפכה הצרפתית , גם ה " אותנטיות " וה"היסטוריות" וגם ה"מדומיינות" וה " מומצאות , " כללו מיעוטים אתניים ודתיים שלא הזדהו עם המורשת ההיסטורית והתרבות המשותפת לרוב . בעיה זו נפתרה במדינה הריבונית לאורך המאה התשע עשרה ועד מחצית המאה העשרים על ידי כפיית ערכי הרוב על המיעוט . אבל השינוי הדרמטי שהתחולל בעולם כולו במחצית השנייה של המאה עשרים בתחום זכויות הפרט , הנשים והמיעוטים ערער ערכים שהשתמעו מעקרון מדינת הלאום . באורח פרדוקסאלי הפולמוס בעניין זה נשא אופי חריף גם במדינות שיש בהן רוב יציב בעל היסטוריה ותרבות משותפת ולא רק במדינות שלאומיותן מלכתחילה "מדומיינת . " הוצגו שאלות , כגון : האין המדינה חייבת לסייע למיעוט לשמר את
|
|